שלחן ערוך הלכות תפלת המנחה סימן רלב-רלד
סימן רלב - דברים האסורים לעשות בשעת המנחה.
ובו ג' סעיפים.
א. אם השעה דחוקה יתפללו בלחש ואחר כך יאמר
שליח ציבור מגן ומחיה ויענה קדושה ומסיים האל הקדוש אם אין שהות ביום לגמור שמונה עשרה
ברכות.
הגה. ויש אומרים ששמתפלל השליח צבור עם הקהל
בקול רם וכן נוהגים. ועיין לעיל סימן קכ''ד סעיף ב'.
ב. לא ישב אדם להסתפר סמוך למנחה עד שיתפלל
ולא יכנס למרחץ ולא לבורסקי (מקום שמעבדין שם את העורות) ולא לדין ולא לאכול אפילו
סעודה קטנה סמוך למנחה גדולה ואם התחיל באחת מכל אלו אינו מפסיק אף על פי שהתחיל באיסור
והוא שיהא שהות ביום להתפלל אחר שיגמור סעודתו או מלאכתו אבל אם אין שהות להתפלל אחר
כך צריך להפסיק מיד ומאימתי התחלת תספורת משיניח סודר של ספרים על ברכיו והתחלת מרחץ
משיפשוט לבושו העליון והתחלת בורסקי משיקשור בגד בין כתפיו כדרך הבורסקים והתחלת דין
אם היו עסוקים בו משיתחילו בעלי דינים לטעון ואם לא היו עסוקים בו משיתעטפו הדיינים
ולדידן משישבו אדעתא לדון והתחלת אכילה משיטול ידיו.
הגה. ויש חולקים וסבירא להו דסעודה קטנה
מותר ואינו אסור רק בסעודת נשואין או מילה (טור בשם רבינו תם). ויש אומרים דאפילו סעודה
גדולה סמוך למנחה גדולה שרי (בעל המאור והגהות מיימוני פרק קמא דשבת). ויש אומרים דסעודה
קטנה אפילו סמוך למנחה קטנה שרי (טור בשם ר''י). ונהגו להקל כשתי הסברות דהיינו בסעודה
גדולה סמוך למנחה גדולה ובסעודה קטנה סמוך למנחה קטנה ואפשר הטעם משום דעכשיו קוראין
לבית הכנסת לא חיישינן דלמא יפשע ולא יתפלל (אגודה פרק קמא דשבת) (ועיין לעיל סימן
פ''ט). מיהו בסעודה גדולה יש להחמיר אפילו סמוך למנחה גדולה ואפילו אם התחיל קודם לכן
כשמגיע מנחה קטנה והשעה עוברת צריך לקום ולהתפלל (טור ובית יוסף בשם הפוסקים).
ג. והא דאסור לאכול סעודה קטנה היינו כשקובע
לסעודה אבל לטעום דהיינו אכילת פירות מותר והוא הדין לאכול פת כביצה כדרך שאדם אוכל
בלא קבע מותר.
סימן רלג - זמן תפלת המנחה. ובו ב' סעיפים.
א. מי שהתפלל תפילת המנחה לאחר ו' שעות ומחצה
ולמעלה יצא ועיקר זמנה מט' שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן ולרבי יהודה עד פלג המנחה
שהוא עד סוף י''א שעות חסר רביע.
הגה. ומשערינן שעות אלו לפי ענין היום ואף
אם היום ארוך משערינן לי''ב שעות והם נקראות שעות זמניות וכן כל מקום ששערו חכמים בשעות
משערינן לשעות אלו (רמב''ם בפירוש המשנה בפרק קמא דברכות).
ואסיקנא דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד והוא
שיעשה לעולם כחד מינייהו שאם עושה כרבנן ומתפלל מנחה עד הלילה שוב אינו יכול להתפלל
ערבית מפלג המנחה ולמעלה ואם עושה כרבי יהודה ומתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה צריך
ליזהר שלא יתפלל מנחה באותה שעה ועכשיו שנהגו להתפלל תפלת מנחה עד הלילה אין להתפלל
תפלת ערבית קודם שקיעת החמה ואם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה יצא ובשעת
הדחק יכול להתפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה.
הגה. ולדידן במדינות אלו שנוהגין להתפלל
ערבית מפלג המנחה אין לו להתפלל מנחה אחר כך ובדיעבד או בשעת הדחק יצא (בית יוסף בשם
אהל מועד ורשב''א) אם מתפלל מנחה עד הלילה דהיינו עד צאת הכוכבים.
ב. אם יש לו מים צריך ליטול ידיו כדי להתפלל
אף על פי שאינו יודע להם שום לכלוך ולא יברך (ועיין לעיל סימן צ''ב סעיף ה').
הגה. ואפילו עומד מלמודו יטול ידיו לתפלה
(מנהגים).
ואם אין לו מים מזומנים אינו צריך ליטול.
סימן רלד - הרוצה להתפלל מנחה גדולה ומנחה
קטנה. ובו ב' סעיפים.
א. הרוצה להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה אין
ראוי לו להתפלל רשות אלא הגדולה ואם יתפלל הגדולה חובה לא יתפלל הקטנה כי אם רשות אבל
אין ראוי להתפלל תפלת רשות אלא אם כן מכיר בעצמו שהוא זהיר וזריז ואמיד בדעתו לכוין
בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח הדעת אבל אם אינו מכוין בה יפה קרינן ביה למה לי רוב
זבחיכם.
הגה. אין לומר אשרי שקודם מנחה אלא כשיש
מנין בבית הכנסת כדי שיאמרו עליו הקדיש שלפני תפלת המנחה (הגהות סמ''ק וכל בו). ויש
שכתבו שנוהגין לומר פרשת התמיד קודם אשרי של תפלת המנחה נגד תמיד של בין הערבים ומנהג
יפה הוא (אבודרהם בשם הר''י ובית יוסף).
ב. אם שכח ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים
ואומר אשרי קודם תפלה שהיא תשלומין לתפלת המנחה (ועיין לעיל סימן ק''ח).
