שלחן ערוך דיני תולעים וביצים -סימן פד-פו
סימן פד - דין שרצים הנמצאים במים בפירות
בקמח ובגבינה. ובו י"ז סעיפים.
א. שרצים הגדלים במים שבכלים ושבבורות שיחין
ומערות שאינם נובעים מותרים אע"פ שאין להם סנפיר וקשקשת לפיכך שוח' ושותה מהם
ואינו חושש לשרצי' שבהם אם יזדמנו לתוך פיו ואם פירשו ממקום רביתן כגון לאחורי הבור
או על שפת הכלי מבחוץ אע"פ שחזרו אסורים ומסתמא אין לחוש שמא פירשו אבל אם לא
פירשו אלא על דופן הכלי מבפנים מותרים.
ב. הגדלים במים שבחריצין ונעיצים שהם מושכים
ואינם נובעים יש אוסרים ויש מתירים.
ג. המסנן מים או שאר משקים והיו בו תולעים
או יבחושין או יתושים אף על פי שחזרו לתוכו אסורים שכבר פירשו לפיכך משקה שדרך ליגדל
בו תולעים וכיוצא בהן אין לסננו בקסמים וקשים בלילה שמא יחזרו ויפלו לתוך הכלי ויבא
לשתותן.
הגה. אבל מותר לסננן דרך בגד או מסננת שהרי
לא יוכלו ליפול דרך שם אל תוך המשקה וכן מותר לערות המשקים מכלי אל כלי הואיל והם תמיד
עם המשקים היינו רביתייהו.
ד. תולעים הגדלים בפירות בתלוש מותרים שלא
אסרה תורה אלא שרץ השורץ על הארץ במה דברים אמורים שלא פירשו מן הפרי אבל פירשו מן
הפרי אפילו לא הגיע לארץ אלא שמת באויר קודם שהגיע לארץ ואפילו לא פירש כולו מהפרי
אלא מקצתו או שלא פירש אלא על גבי הפרי או על הגרעין שבתוכו או שפירש מפרי לפרי אסור
ויש אוסרים אפילו מת בתוך הפרי ופירש אח"כ. כל זמן שנמצא בתוך הפרי אפילו חורו
נקוב לחוץ לא חיישינן שמא פירש וחזר.
ה. תולעים הנמצאים בקמח וכיוצא בו אסורים
שמא פירשו ושרצו על הארץ וחזרו.
הגה. והוא הדין במלח או שאר דברים שאינו
משקה ואסור למכרו לעובד כוכבים שמא יחזור וימכרנו לישראל.
ו. תולעים הגדלים בפירות בעודם במחובר חשוב
כשורץ על הארץ ואסור אע"פ שלא פירש והוא שריחש אבל תולעים הנמצאים בפולין ואפונים
תחת הקליפה והקליפה משחרת עליהם מבחוץ וכשמסירים הקליפה מוצאים היבחושים תחתיהם מותרים
לפי שהם מונחים במקום צר ולא קרינן בהו השורץ על הארץ כל זמן שלא ריחשו אבל הנמצאים
בשרביטים אסורים שיש להם מקום לרחוש.
הגה. תולעים הגדלים בכמיהין ופטריות דינן
כמו בשאר פירות ולא אמרינן דלא חשיבי מחובר לקרקע הואיל ואין מברכין עליהם פרי האדמה
ופעמים נמצא בפרי כמין נקודה שחורה והוא מקום שמתחיל התולעת להתרקם וצריך ליטלו משם
בעומק דאסור כמו התולעת עצמו.
ז. פרי שהתליע ואין ידוע אם במחובר אם בתלוש
אסור.
ח. כל מיני פירות שדרכן להתליע כשהם מחוברים
לא יאכל עד שיבדוק הפרי מתוכן שמא יש בו תולעת ואם שהה הפרי אחר שנעקר י"ב חדש
אוכל בלא בדיקה שכל בריה שאין בה עצם אינו מתקיים י"ב חדש ומכל מקום צריך לבדקן
להשליך התולעים הנמצאים ביניהם בחוץ או על גבי הפרי ואף לאחר שישליך הנמצאים בחוץ יש
לחוש שמא כשיתנם במים בתוך הקדירה יצאו לחוץ וירחשו במים או בדופני הקדרה או על גבי
הפרי הלכך הבא לבשל לאחר י"ב חדש פירות שהתליעו יתנם לתוך מים צוננים המתולעים
והמנוקבים יעלו למעלה ואחר כך יתנם בקדרת מים רותחים שאם נשאר בו תולעת ימות מיד.
ט. עבר ובישל תוך י"ב חדש בלא בדיקה
אם יכול לבדוק בודק ואם לאו מותר ואם נמצאו קצת בקדרה משליכם ואוכל השאר ויש מי שאומר
דהני מילי שלא נמצאו אלא א' או ב' אבל ג' או ד' הכל אסור.
הגה. ודוקא מאכל דאי אפשר לסננו ולהסיר מהם
התולעים ומאחר שהוחזק בחולעים כולו אסור אבל אם אפשר לסננו מעביר משם התולעים הנמצאים
שם והשאר מותר ועיין לקמן סוף סימן ק'.
י. ירקות מבושלים שנמצאו בהם תולעים הרוטב
מותר על ידי סינון אבל ירקות עצמם אם מצא בהם ג' פעמים יש לחוש שמא יש ואינם ניכרות.
יא. אשה שנמצא אחר בדיקתה שרץ הנראה לעינים
כגון חומט אסור לאכול מבדיקתה אבל אם לא נמצאו אלא תולעים המתליעים בתוך העלים שאינם
נראים אלא לאחר שליקתן מותר לאכול מבדיקתה.
יב. מרקחת שנפלו לתוכו נמלים ועברו עליהם
י"ב חדש יש להסתפק בהם מפני שהדבש דרכו להעמיד הדברים הנטמנים בתוכו.
יג. דבש שנפלו בו נמלים יחממנו עד שיהא ניתך
ויסננו.
יד. חטים מתולעים מותר לטחנן והוא שירקד
הקמח לאור היום.
טו. מיני עופות הגדילים באילן ותלוים באילן
בחרטומיהן אסורים משום שרץ השורץ על הארץ.
טז. כל תולעים הנמצאים בבהמה בין שהם בין
עור לבשר בין שהם במעיה אסורים והנמצאים בדגים במעיהם אסורים בין עור לבשר או בתוך
הבשר מותרים והא דאסרינן דוקא דמחיים אבל הגדלים בבשר אחר שחיטה או בדגים וגבינה מותרים
כל זמן שלא פירשו הלכך תולעים הנמצאים בקערה שנפלו מן הבשר מותרים לדעת המתירים והוא
שפירש מת ולא חיישינן שמא פירשו מחיים חוץ לחתיכה דמסתמא אותם שפירשו מחיים נפלו כשהדיחו
הבשר ויש מי שאוסר התולעים המתהוים לאחר שחיטה מכל דבר הטעון שחיטה.
הגה. ונהגו להקל כסברא הראשונה עוד נוהגים
בתולעים של גבינה לאכלן אע"פ שקופצין הנה והנה על הגבינה אבל אם פירשו לגמרי אוסרין
אותן מיהו אם נתערבו בשאר מאכל ולא יכולין להסירן משם אין אוסרין המאכל כי יש מתירין
אותם בכל ענין וטוב להחמיר במקום שאין הפ"מ.
יז. שרץ שרוף מותר לאכלו משום רפואה דעפרא
בעלמא הוא.
סימן פה - סימני חגבים. ובו ג' סעיפים.
א. סימני חגבים כל שיש לו ד' רגלים וד' כנפים
וכנפיו חופין את רוב אורך גופו ורוב היקפו ויש לו שני כרעים לנתר בהם ואפילו אין לו
עכשיו ועתיד לגדלם לאחר זמן ואע"פ שיש בו כל הסימנים הללו אינו מותר אלא אם כן
שמו חגב או שיש להם מסורת ששמו חגב.
ב. חגבים אינם טעונים שחיטה.
ג. ציר חגבים טמאים מותר.
הלכות ביצים
סימן פו - סימני ביצים ודיניהם. ובו י' סעיפים.
א. סימני ביצים להכיר שהם מעוף טהור אם שני
ראשיה כדין או חדין או שהיה חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים בידוע שהוא ביצת עוף טמא ואפילו
אם יאמר המוכר שהם מעוף טהור אין סומכין עליו ואם ראשו אחד כד ועגול וראשו השני חד
ועגול וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים אפשר שהיא ביצת עוף טמא ואפשר שהיא ביצת עוף טהור
לפיכך שואל לצייד ישראל המוכר אם אמר ליה של עוף פלוני הוא ואנו מכירים שאותו עוף טהור
הוא סומך עליו ואם אמר של עוף טהור ולא אמר שמו אינו סומך עליו לפיכך אין לוקחין ביצים
מן העובדי כוכבים אלא א"כ היה מכיר אותם ויש לו בהם טביעות עין שהם ביצי עוף פלוני
טהור ואין חוששין להם שמא הם ביצי טריפה או נבילה.
ב. עכשיו נוהגים ליקח ביצים בסתם מכל אדם
לפי שאין ביצי עוף טמא מצוי בינינו.
הגה. ודוקא בביצים השכיחים דהיינו ביצת תרנגולים
או אווזות וכיוצא בהן אבל אין לוקחין ביצים מעופות שאינם שכיחים יותר מעופות טמאים
עד שיראה בסימנים כמו שנתבאר.
ג. ביצת נבילה וטריפה אפילו נגמרה שכיוצא
בה נמכרת בשוק אסורה ואפי' נתערבה באלף כולן אסורות אבל ספק אם היא ביצת נבילה או אם
היא ביצת שחוטה מותרת אפילו בלא תערובות אבל ספק אם היא ביצת טריפה או ביצת שחוטה אסורה.
הגה. ואם נשחטה התרנגולת ונמצאת טריפה דין
ביצים כדין חלב שנחלב מבהמה ועיין לעיל סימן פ"א.
ד. הכה תרנגולת על זנבה והפילה ביצתה קודם
שנגמרה מותרת ואין כאן משום אבר מן החי והוא שאינה מעורה בגידין.
ה. ביצת עוף טמא שנתבשלה עם אחרות אם היא
בקליפתה אינה אוסרת ואם היא קלופה אוסרת וצריך ס"א ביצים של היתר כנגדה לבטלה
ואם נתבשלה בתבשיל של היתר אין צריך אלא ששים מן התבשיל לבטלה וביצה שיש בה אפרוח או
דם אוסרת המתבשל עמה אפילו אם אינה קלופה.
הגה. וקליפות האיסור מצטרפים גם עם ההיתר
לבטל האיסור וכ"ש קליפות ההיתר וע"ל סימן צ"ט.
ו. ביצת טריפה ונבילה דינה כדין ביצת עוף
טמא דכל שאינה קלופה ונתבשלה עם אחרות אינה אוסרת דמיא דביעי בעלמא היא.
הגה. וי"א דכל ביצים דינם שוה ואוסרים
אפילו אינם קלופים וכן יש לנהוג במקום שאין הפסד מרובה אבל בהפסד מרובה יש לסמוך אמקילין.
ז. אפרוח שנולד מביצת נבילה וטריפה מותר.
הגה. ויש אומרים דלא נהיגין כן ולכתחלה יזהר.
ח. ביצת עוף טמא שהתחיל העוף להתרקם בה היו
לוקים עליה משו' שרץ העוף וביצת עוף טהור שהתחיל העוף להתרקם בה ואכלה היו מכין אותו
מכת מרדות.
ט. טריפה אינה יולדת לפיכך עוף שהוא ספק
טריפה והטיל ביצים משהין אותו עד שיטיל כל ביציו שטוען כבר אם יטעון פעם אחרת כשרה
ונדע זה כששהתה בין סוף לידה לתחלת לידה כ"א יום שלמים כי כן זמן עיבורה והוא
הדין לתרנגולת שלא ילדה מעולם שנולד בה ספק טרפות שאם ילדה אחר כ"א יום מזמן שנולד
בה ספק טרפות היא והביצים מותרים.
י. אין מוכרין ביצת נבילה וטריפה לעובד כוכבים
שמא יחזור וימכרנה לישראל כיצד יעשה יטרפנה בקערה וימכרנה לעובד כוכבים שאז ודאי לא
יקנה אותה ישראל ממנו במה דברים אמורים שרואים אותה טרופה בידו שיש לחוש שישראל מכרה
לו מפני שהיא טריפה אבל מותר לקנות ממנו פת שנילוש בביצים במקום שנוהגין לאכול פת של
עובד כוכבים כיון שאין רואים אותה טרופה בידו.
הגה. ויש אומרים דעכשיו דאין נזהרין מפת
של עובדי כוכבים אין למכור לעובד כוכבים ביצה אסורה אפילו טרופה דחיישינן שמא יערבנה
עם פת וימכרנה לישראל והכי נהוג במקום דנוהגין לעשות הפת עם ביצים ונוהגין בו היתר
לקנותו אבל בשאר מקומות אין לחוש.
