שלחן ערוך הלכות יין נסך סימן קכג-קלח
סימן קכג - כמה דינין מיין נסך. ובו כ"ו
סעיפים.
א. סתם יינם של עממים עובדי כוכבים אסור
בהנאה וה"ה למגעם ביין שלנו.
הגה. משום גזירת יין שנתנסך לאלילים ובזמן
הזה שאינו שכיח שהאומות מנסכים לעבודת כוכבים י"א דמגע עובדי כוכבים ביין שלנו
אינו אסור בהנאה רק בשתייה וכן סתם יין שלהם אינו אסור ליהנות ממנו ולכן מותר לגבות
בחובו מן עובד כוכבים סתם יינם מפני דהוי כמציל מידם וה"ה בשאר הפסד כגון אם עבר
וקנה או מכר אבל לכתחלה אסור לקנותו ולמכרו כדי להשתכר בו ויש מקילין גם בזה וטוב להחמיר
וע"ל סימן קל"ב.
ב. אסור לעשות מרחץ מסתם יינם לחולה שאין
בו סכנה.
ג. יין מבושל שלנו שנגע בו העובד כוכבים
מותר ומאימתי נקרא מבושל משהרתיח על גבי האש.
ד. יין שמערבין בו דבש ופלפלין אם נשתנה
טעמו מחמתם אינו נאסר במגע עובד כוכבים.
ה. תבשיל שיש בו יין ונגע בו העובד כוכבים
אפי' קודם שהרתיח אין בו משום יין נסך.
הגה. ודוקא תבשיל שאין היין ניכר בו בעין
אבל בשומן וחרדל שנתנו בו יין והוא בעין צף למעלה הוי בו משום יין נסך ונראה דווקא
אם לא נשתנה טעמו מחמת דבר המעורב בו ואם נתערב ביין מבושל אם יש בו דבש לכולי עלמא
שרי דהא לא גרע מאילו היה דבש לחוד ואם אין בו דבש י"א דמשערין כאילו היה המבושל
מים וי"א דאם המבושל רוב אין בו משום מגע עובד כוכבים ויין שנקרש אין בו משום
מגע עובדי כוכבים. וכ"ש אם נגע בחרס הבלוע מיין.
ו. חומץ שמבעבע כשמשליכין אותו על הארץ אינו
נאסר במגע עובד כוכבים.
ז. אם מצא חבית יין שנתחמץ עד שמבעבע כשמשליכין
אותו על הארץ ותוך שלשה ימים למפרע נגע בו העובד כוכבים אין לחוש למגעו.
ח. מי הבוסר נאסרים במגע עובד כוכבים.
הגה. יין מזוג כל זמן שיש בו טעם יין אסור
ויש מתירין בששה חלקים מים כמו שיתבאר סימן קל"ד.
ט. מים שנותנים על החרצנים שלנו שנדרכו ברגל
ולא נעצרו בגלגל וקורה פעם ראשון ושני אסור אפילו לא מצא כדי מדתו ואם נעצרו בגלגל
אין בהם משום יין נסך אלא א"כ נתן ג' מדות מים ומצא ד' ויש מי שאומר שאין להתיר
מגע עובדי כוכבים בשום תמד כל שהוא משובח לשתיה משום דמחליף ביין גמור.
י. יש להזהר מלהוציא החרצנים והזגים מהגתות
על ידי עובדי כוכבים או כנענים אפילו אחר שהוציאו מהם יין ראשון ושני.
יא. שמרים שלנו שתמדן ולא מצא אלא כדי מדתן
פעם ראשון אסור אם נגע בהם העובד כוכבים ופעם שני מותר אבל שמרים של עובדי כוכבים לעולם
אסורים אפילו לא מצא אלא כדי מדתן אפילו תמדן כמה פעמים.
יב. חבית שפינה שמריו ושכשכן במים אין לחוש
אחר כך לשום מגע לפי שהיין בטל במים ששכשך בהם.
יג. חרסים שבלעו יין של עובד כוכבים הרבה
עד שכששורין אותם במים פולטים יינם אסורים בהנאה.
יד. החרצנים והזגים של עובדי כוכבים וכן
שמרי יין שלהם תוך י"ב חודש אסורים בהנאה ולאחר י"ב חדש מותרים אפילו באכילה
וה"מ כשתמדן במים בתחלה אבל אם לא תמדן אסורים לעולם אפילו יבשם בתנור.
הגה. וזה לא מיירי אלא בחרצנים שהיו על היין
נסך אבל אם שלה החרצנים מן הגת קודם שהמשיך היין כמו שיתבאר אינן אסורין וכן אלו שדורכים
הענבים בחבית אע"פ שהיין צף עליהם למעלה מותרים.
טו. המחמיץ בשמרי יין של עובדי כוכבים תוך
זמן איסורם כל העיסה אסורה בהנאה.
טז. יש מי שאומר שתמצית היין הנקרש על דופני
החבית והקנקנים נהגו בו היתר שמשתמשין בכלי עובדי כוכבים לאחר י"ב חדש או לאחר
מילוי ועירוי ואין מקליפין התמצית הנקרש עליו שכיון שנתייבש כל כך כבר כלה כל לחלוחית
יין שבו וכעפר בעלמא הוא.
יז. מאימתי נקרא יין ליאסר במגע עובד כוכבי'
משהתחיל לימשך דהיינו משנמשך על הגת בעצמו כי הגת הוא מדרון ואם פינה החרצנים והזגים
והיין לבדו נמשך מצד העליון לצד התחתון ונשאר היין לבדו עומד נקרא המשכה ונאסר כל מה
שבגת אפי' לא נגע אלא בחרצנים ובזגים אם יש הם טופח על מנת להטפיח אבל כל זמן שלא הבדיל
היין מן החרצנים והזגים לא הוי המשכה.
יח. אם מילא מהגת כוס יין וכיון לשלותו מהחרצנים
והזגים הוי המשכה וכן אם נתן סל לתוך הגת או גיגית דרוכה נקרא המשכה כיון שהיין צלול
נכנס לתוך הסל ונבדל מהחרצנים והזגים אבל אם לקח החרצנים עם היין לא הוי המשכה ואפילו
אם לקחן עובד כוכבים ביחד מותר להחזיר המותר.
יט. גיגית מלאה ענבים דרוכים עומדת בבית
העובד כוכבים יש לאסור שמא המשיך ממנה.
כ. גת שהיא סתומה ומלאה דלא שייך בה המשכה
וירד ממנה יין וחרצנים ביחד לתוך סל שלפני הגת שהיין מסתנן בו אין על מה שבגת תורת
יין אלא על מה שבסל בלבד ואם נגע עובד כוכבים בסל נאסר ואם החזירו לגת נאסר מה שבגת
משום תערובת יין שבסל שנתערב בו ואם יש בחרצנים וזגים שבגת ס' כנגד יין שנפל בו מהסל
מותר.
כא. אין דורכין עם העובד כוכבים בגת שמא
יגע בידים וינסך ואפילו היה כפות.
הגה. ואם דרך כל מה שנמשך מכחו ויצא לחוץ
נאסר וע"ל סימן קכ"ד והא דאין דורכים עם העובדי כוכבים היינו בגיגית או בגת
שדרך להמשיך משם היין וגזרינן קודם המשכה אטו לאחר המשכה אבל בעריבה שאין דרך למשוך
משם מותר לדרוך עמו וכן לקנות ממנו ענבים דרוכות בעריבה הואיל ואין דרך למשוך בעריבות.
כב. עובד כוכבים שדרך היין ולא נגע בו והרי
ישראל עומד על גבו וישראל הוא שכנסו בחבית הרי זה אסור בשתייה.
כג. אם חבית של יין נסך מונחת עם חביות כשרות
צריך לעשות לה היכר.
כד. אגוא"ה ארדיינט"י של עובד
כוכבים אסור בהנאה כיין עצמו.
הגה. ופירוש דבריו יין שרוף שעושין מיין
נסך אע"פ שאינו רק זיעה מן הנסך הרי הוא כאיסור עצמו.
כה. מותר ליקח מהעובד כוכבים קוליינדר"י
קונפיט"י אע"פ שנותנין הקוליינדר"י בחומץ.
כו. דבש של ישמעאלים אסור.
הגה. מי ששתה יין נסך בשוגג י"א שיתענה
ה' ימים נגד ה' פעמים גפן שבחומש ויתכפר לו.
סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת
העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים.
א.
תינוק עובד כוכבים שאינו מזכיר עבודת כוכבים
ומשמשיה אינו אוסר יין במגעו אלא בשתיה.
ב. גר תושב דהיינו שקבל עליו שבע מצו' וכן
גר שמל ולא טבל מגען אוסר בשתייה.
הגה. וכל זמן שלא טבל כראוי מקרי לא טבל
ויש מקילין אפילו במגע גר תושב אבל יין שלו ודאי אסור.
ג. הלוקח עבדים מהעובד כוכבים ומלו וטבלו
מיד אין מנסכין ויין שנגעו בו מותר בשתייה ואף על פי שעדיין לא נהגו בדתי ישראל ולא
פסקו שמות העבודות כוכבים מפיהם.
ד. בני השפחות העובדות כוכבים שנולדו ברשות
ישראל ומלו ועדיין לא טבלו הגדולי' אוסרי' היין בשתיי' במגען אבל מגע הקטני' מותר אפי'
בשתיי' כיון שמלו אע"פ שעדיין לא טבלו.
ה. אם השפחה טבלה לשם עבדות יש מי שאומר
שאין בנה עושה יין נסך אפילו עבר רבו ולא מל אותו בין גדול בין קטן.
ו. כל עובד כוכבים שאינו עובד אלילים יינו
אסור בשתיה ומותר בהנאה ומגען ביין שלנו שוה ליינם שאסור בשתייה.
ז. יש מי שאומר שכל מקום שאמרו ביין שלנו
שהוא מותר בהנאה ואסור בשתייה מפני צד נגיעה שנגע בו העובד כוכבים כשהיה העובד כוכבים
עובד אלילים אבל אם היה איסורו בגלל העובד כוכבים שאינו עובד אלילים שנגע ביין שלנו
שלא בכוונה או שטפח על פי החבית הרי זה מותר בשתייה וכן כל כיוצא בזה.
ח. משוך בערלתו אינו עושה יין נסך ומומר
אע"פ שהוא מהול עושה יי"נ במגעו ונאמן לומר ששב בתשובה.
ט. האנוסים אפילו הטובים שבהם אינם יכולים
ליזהר ממגע עובד כוכבים וכיון שהם חשודים עליו אינן נאמנים על שלהם אפילו בשבועה אבל
נאמנים על של אחרים.
הגה. ואין אוסרין יין במגען ודוקא אותם שדרים
עדיין בין העובדי כוכבים ועושין עבירות בפרהסיא מפני אונס רק בצנעא נזהרים ואפשר להם
לברוח על נפשם רק שממתינים משום ממון או כיוצא בו אבל אם עוברין גם בצנעה על עבירות
אע"פ שעשו מתחלה באונס הרי הם כעובדי כוכבים.
י. מגע עובד כוכבים לאסור בהנאה צריך שלשה
תנאים אחד שיתכוין ליגע לאפוקי תינוק שנגע דלאו בר כוונה הוא וכן לאפוקי נפל לבור ועלה
מת שני שידע שהוא יין ושלישי שלא יהא עוסק בדבר אחר.
יא. כיצד היא הנגיעה שאוסר בה העובד כוכבים
היין בהנאה שיגע בידו או ברגלו או בדבר אחר וישכשך אפילו בפיו כגון ששתה ממנו או שמצץ
במניקת בחבית והעלהו לפיו כל היין אסור בהנאה מכל מקום כלי שיש לו חוטמין כמו שיש לכלי
שנוטלים ממנו לידים ויש בו יין יכול ישראל למצוץ מחוטם זה ועובד כוכבים מחוטם זה כאחד
ובלבד שיפסוק הישראל קודם שיפסוק העובד כוכבים.
יב. עובד כוכבים שנכנס לבית או לחנות ישראל
לבקש יין ופשט ידו כשהוא מחפש ונגע ביין ושכשכו נאסר בהנאה ואם נתערב באחר דמי היין
המשוכשך אסור בהנאה והשאר מותר בהנאה אבל אם הושיט ידו לחבית כסבור שהוא של שמן ונמצאת
של יין מותר בהנאה.
יג. הרי שפשט ידו לחבית של יין ותפסו ידו
קודם שיוציאה ולא ינידה ופתחו החבית מלמטה עד שיצא היין וירד למטה מידו מותר בהנאה.
יד. חבית שנטלה ממנו הברזא והכניס בה עובד
כוכבים אצבעו עד שנגע ביין כולו אסור וכן אם הוציא הברזא התחובה בנקב והיתה נוגעת עד
היין שא"א שלא שכשך.
הגה. ודוקא כשידע שהברזא עוברת כל השולים
אבל אם לא ידע הוה ליה מגע עובד כוכבים שלא בכוונה על ידי דבר אחר דמותר אפילו בשתייה.
אבל אם אינה עוברת כל עובי השוליים בעניין
שאי אפשר לו לשכשך כשמוציא הוי כמו כחו ומה שנשאר בחבית מותר אפילו בשתיה ומה שיצא
אסור בשתיה.
הגה. ואם הוציא שלא בכוונה אף מה שיצא לחוץ
שרי דכח עובד כוכבים שלא בכוונה שרי ועיין לקמן סי' קכ"ה אם היתה ברזא ארוכה תוך
החבית ובתוך אותה ברזא נקב ונותנים בו ברזא קטנה לסתום נקבו אם לא הוציא רק הברזא הקטנה
כאינה עוברת עובי השוליים דיינינן לה.
טו. עובד כוכבים שוטה שנכנס לבית שיש בו
חביות של יין ונכנס ישראל אחריו ומצא היין יוצא דרך הנקב שהברזא תחובה בו מותר אפילו
בשתייה.
טז. אם נדנד עובד כוכבים הברזא ולא יצא מן
היין לחוץ והברזא ארוכה ועברה הדופן ונכנסה בתוך היין אם הברזא אינה מהודקת בחזקה נאסר
היין בנדנוד זה אבל אם היתה מהודקת בחזקה מותר.
יז. יש מי שאומר שאם אחז עובד כוכבים בכלי
פתוח של יין ושכשכו אע"פ שלא הגביה ולא נגע ביין נאסר.
הגה. ורבים חולקים לומר דאם שכשך בגופו של
הכלי בלא הגבהה לא מקרי שכשוך ולכן אין להחמיר במקום פסידא.
יח. נטל עובד כוכבים כלי של יין והגביהו
ויצק היין אע"פ שלא שכשך נאסר שהרי בא היין מכחו הגביה ולא שכשך ולא נגע מותר.
הגה. וכ"ש שאינו אוסר בנגיעת הכלי לחוד.
יט. מדד עובד כוכבים הבור שיש בו יין בקנה
או שהיה מטפח על פי החביות הרותח' כדי שתנוח הרתיחה או שנטל חבית וזרקה בחמתו לבור
מותר בהנאה ואסור בשתיה.
הגה. שבכל אלו יש הוכחה שלא כיון לנסך רק
למלאכתו והוי מגע עובד כוכבים שלא בכוונה ואינו אוסר רק בשתייה וי"א דאפילו מדדו
בידו אינו אוסר רק בהנאה הואיל ובמלאכתו הוא עוסק ויש להקל במקום הפסד עובד כוכבים
שדרך יין אם שמרוהו וראו שלא נגע בידו אין היין נאסר בהנאה רק בשתייה דהא גם כן במלאכתו
הוא עוסק ועיין לעיל סי' קכ"ג וכן אם הכניס ידו לתוך חבית ואינו יודע שיש שם יין
אינו אוסר בהנאה ואפילו נודע לו שהוא יין אם הוציא מיד שנודע לו מותר בהנאה הואיל וכשהכניסה
לא ידע שהוא יין ואין לדמות מילתא למילתא בדברים אלו ואין לך בו אלא מה שאמרו חכמים.
כ. עובד כוכבים שנפל לבור של יין והעלהו
משם מת מותר בהנאה ואסור בשתיה אבל עלה חי אסור בהנאה.
הגה. וה"ה אם נתקל ונתגלגל בתוך היין
ונתגלגל גם לחוץ שהיה באנסו גם לבסוף.
כא. ישראל שנפל לבור של יין ושלח עובד כוכבים
ידו ואחז בו והוציאו וישראל אחר היה שם ששמר שלא נגע ביין מותר אפילו בשתייה.
הגה. ולא מקרי נגיעה מה שנוגע ע"י אדם.
כב. חבית שנסדקה לארכה וקדם עובד כוכבים
וחבקה כדי שלא יתפרדו החרסים הרי זה מותר בהנאה אבל אם נסדקה לרחבה ונתן ידו עליה והכביד
עליה עד שהדקה ומנע יציאת היין מותר בשתיה משום דלא הוי נוגע ודוחק יין החבית אלא מעשה
לבינה בעלמא קא עביד שהרי היא כלבינה הנתונה על פי החבית ומכבידתה ובחבית של עץ שיש
להם חשוקים צירקא"ליש בלע"ז גם כשנסדקה לארכה וחבקה עובד כוכבים מותרת בשתייה.
כג. חבית שהיה נקב בצדה ונשמט הפקק מהנקב
והניח העובד כוכבים ידו במקום הנקב כדי שלא יצא היין כל היין שמראש החבית עד הנקב אסור
בהנאה ושמן הנקב ולמטה מותר בהנאה ואסור בשתייה.
הגה. וימכור הכל חוץ מדמי היין האסור בהנאה
ודוקא שהיה שם ישראל להציל היין ובא עובד כוכבים והצילו אבל אם לא היה כאן ישראל להציל
ובא עובד כוכבים להצילו לא גרע ממדדו בידו מאחר דבמלאכתו הוא עוסק והכל מותר בהנאה
וכל זה לא מיירי אלא שהניח ידו על הנקב או שתחב ברזא שם ואינה עוברת השוליים אבל אם
הכניס אצבעו לפנים או ברזא ארוכה כבר נתבאר דכולו אסור בהנאה.
ואם הוא בענין שאילו לא הניח העובד כוכבים
ידו על הנקב היה יוצא כל היין כגון שעושין מינקת כפופה שמניח ראשה לתוך היין שבחבית
והראש האחד חוץ לחבית ומוצץ היין ועל ידי כן יוצא כל היין שבחבית אם הניח העובד כוכבים
אצבעו על פי המינקת ומנע היין מלירד נאסר כל היין שבחבית בהנאה שהכל היה יוצא ונגרר
לולי ידו ונמצא הכל כבא מכחו ואם לא נגע עובד כוכבים אלא בקילוח היין שעומד במרזב אסור
משום נצוק וכל היין האחר שבתוך הקנקן הוי נצוק בר ניצוק ומותר אף בשתייה.
כד. מגע עובד כוכבים ביין ע"י דבר אחר
שלא בכוונה כגון שהיה יורד מהדקל ובידו לולב ונגע בראש הלולב ביין שלא בכוונה או שהיה
מהלך ונגע בכנף בגדו שלא בכוונה וכן אם נתכוין ליגע בו ע"י דבר אחר אלא שאינו
יודע שהוא יין מותר אפילו בשתייה.
הגה. וה"ה אם הכניס ברזא לחבית או הוציאו
שלא בכוונה וכמו שנתבאר ובזמן הזה דהאומות לאו עובדי עבודת כוכבים הם כל מגען מקרי
שלא בכוונה ולכן אם נגע ביין על ידי דבר אחר אף על פי שיודע שהוא יין וכוון ליגע בו
מותר אפילו בשתיה דמקרי מגע על ידי דבר אחר שלא בכוונה והוא הדין אם נגע אפילו בידו
בלא כוונת מגע או שלא ידע שהוא יין שרי ואין לפרסם הדבר בפני עם הארץ. יין שהיה מונח
ברשות הרבים ובאו עובדי כוכבים ודקרו שם סכין להוציא יין מה שיצא לחוץ אסור ומה שבפנים
שרי דכיון דלא כיוון העובד כוכבים רק לנקוב החבית ולא כיוון ליגע ביין אפילו נגע ביין
הוה ליה מגע עובד כוכבים על ידי דבר אחר שלא בכוונה ושרי.
כה. נוד שיש בו יין ונגע עובד כוכבי' בנוד
מבחוץ אפילו הוא חסר והגיעו דפנות זו עם זו מותר אפילו בשתייה שאין דרך ניסוך בכך.
כו. ברזא שהיתה רפויה בחבית ובא עובד כוכבים
והדקה מותר אפי' בשתייה.
כז. חבית של עץ שהוא מטפטף או שותת יקח ישראל
הנעורת בידו ויניחנה כנגד הנקב שימנע היין קצת מלצאת ויבא עובד כוכבים אומן ויהדקנה
בסכין בנקב עד שיסתום היטב ואם היין שותת הרבה צריך ליזהר ביותר שלא יגע העובד כוכבים
ביין והרוצה לעשות מן המובחר יהדק החבית בחבל ויפסוק שתיתת היין ואחר כך יתקננו.
הגה. עובד כוכבים שנגע ביינו של ישראל להכעיס
כדי לאסרו עליו אפילו אינם יודעים כך אלא באומדנות המוכיחות מותר אפילו בשתייה ויש
לשתותו בפני העובד כוכבים כדי שלא ירגילו עצמם בכך.
סימן קכה - דין יין הבא מכח עובד כוכבים
וכח כחו. ובו י"א סעיפים.
א. נטל עובד כוכבים כלי של יין והגביהו ויצא
היין אף על פי שלא שכשך נאסר בשתייה שהרי היין בא מכחו ומה שנשאר בכלי אסור גם כן משום
נצוק. ואם הוא שלא בכוונה שלא ידע שהוא יין הכל מותר אפילו בשתייה.
ב. כח כחו ככחו דמי ואם הוא כח כח כחו כגון
קורת הגת שגלגלה עובד כוכבים שיש שם ג' כחות הדפין והגלגל והקורה בדיעבד מותר אפילו
בשתייה.
ג. אם כח ישראל וכח עובד כוכבים מעורבים
יחד כגון ששניהם עירו ביחד מותר בדיעבד ואפילו אם היה העובד כוכבים יכול לבדו לערות
בלא סיוע ישראל והוא שיהא הישראל המסייע גדול אבל אם היה נער קטן אסור משום דהוי מסייע
שאין בו ממש.
ד. אם היין מקלח מחבית שבעגלה לתוך הכובא
והעובד כוכבים מגביה העגלה כדי שיקלח היין יותר יפה מותר.
הגה. אבל אם לא היה מקלח בלא הגבהת עובד
כוכבים אסור והוא הדין אם ישראל מריק מכלי אל כלי ובא עובד כוכבים ומנענע ידו של הישראל
אם היה היין מקלח בלאו הכי שרי ואם לאו אסור. עובד כוכבים שבא לפרוק חבית יין מעל העגלה
ויצא מכחו יין לחוץ שרי דהוי שלא בכוונה דבמלאכתו הוא עוסק.
ה. זרק אבן או חפץ לתוך היין מותר אפי' בשתייה
אבל אם החפץ מתגלגל והוא דוחהו עד שנופל לתוך היין אסור אפילו בהנאה ואם עשה כן בחמתו
מותר אפילו בשתיה.
ו. עובד כוכבים שהביא ענבים בסלים ובדרדורי'
וזרקן לגת שיש בו יין דרוך מותר בדיעבד אף על פי שיש בדרדורים יין שזב מהענבים שבהם
ואם ישראל מסייע לעובד כוכבים בזריקתו לגת מותר אפילו לכתחלה.
ז. עובד כוכבים שזרק מים לתוך היין מותר
אפילו בשתייה והוא שאינו מכוין למוזגו כגון שזרק מים לחביות גדולות או לכוס ולא ידע
שהוא יין אבל אם מכוין למזוג אסור בשתייה ואם אינו ידוע אם כוון למזיגה אם לאו מותר.
ח. עובד כוכבים שמערה מכלי שבידו לכלי שביד
ישראל היוצא אסור בשתייה וישראל שמערה מכלי שבידו לכלי שביד עובד כוכבים מותר אפילו
בשתייה ואם נדנד העובד כוכבים הכלי נאסר היין.
ט. העביר העובד כוכבים נוד של יין ממקום
למקום והוא אוחז פי הנאד בידו בין שהיה הנוד מלא או חסר מותר ואע"פ שהיין מתנדנד
שאין דרך ניסוך בכך.
י. היה נושא כלי פתוח ובו יין וישראל הולך
אחריו אם הוא חסר ולא שכשכו מותר בשתייה ואם הוא מלא אסור בהנאה שמא נגע בו ואם הישראל
הולך בצדו ונטר ליה אפילו מלא מותר שא"א לו ליגע שלא יראנו ואם היה נושא הכלי
במוט בשנים אפילו מלא והישראל הולך אחריו מותר וה"ה לנושא דלי דרך טבעתו.
הגה. ובלבד שהישראל סייעו כשהכניס המוט בטבעת
הכלי או שראה כשהכניסו העובד כוכבים שלא נגע.
יא. עובד כוכבים שנושא חבית אפילו על כתיפו
ובלכתו יצא מהיין לחוץ שלא בכוונה מותר בשתייה אפילו מה שיצא לחוץ דכחו שלא בכוונה
לא גזרו.
סימן קכו - דין יין שנתערב ביין נסך ודין
נצוק חבור. ובו ז' סעיפים.
א. המערה יין לתוך כלי שיש בו יין עובד כוכבים
האסור בהנאה נאסר כל היין שבכלי העליון שהרי העמוד הנצוק מחבר בין היין שבכלי העליון
ובין היין שבכלי התחתון ורואים כאלו יין של איסור מעורב בשל היתר ואם עירה וקיטף שקודם
שנגע בשל האיסור הפסיק קלוח היורד מהיין של היתר מותר.
ב. הא דנצוק חבור ה"מ בהפסד מועט אבל
בהפסד מרובה כגון שהוציא מהחבית לכלי שיש בו יין נסך מותר.
הגה. ואין חילוק בין אם היה הרבה יין בחבית
או לא ואפי' יכול למכרו לעובד כוכבים וכל מה שהוא בקנקן או בכוס מקרי הפסד מועט ודוקא
ביין נסך אבל בשאר איסורים אם יכול למכרו לעובד כוכבים ואין בו הפסד מרובה לא מקרי
הפסד מרובה.
ג. נצוק בר נצוק אינו חבור.
ד. אם העובד כוכבים מערה יין מכלי לטיט או
לאשפה או למקום לכלוך אין דרך נסוך בכך והכל מותר בין מה שיצא לחוץ בין מה שבפנים אבל
אם היה ישראל או עובד כוכבים מערה לטיט או לאשפה ובא עובד כוכבים ונגע בקלוח הכל אסור.
ה. המערה יין לתוך כלי של עובד כוכבים שלא
הודח ואין בו משקה טופח את שעירה בו אסור בשתייה ואת שעירה ממנו מותר אפי' בשתייה.
הגה. ואם יש בו כדי להטפיח אסור בנצוק מיהו
אינו אוסר יותר מאילו היה מעורב בו ואם הוא סתם יינם בטל בס' כמו שיתבאר בסימן קל"ד.
ו. קנקן יין שיש בו קיתון של מים ועירה ממנו
לתוך צלוחית שיש בו יין של עובד כוכבים אם יש במים של קנקן לבטל היין שבצלוחית מותר
ושיעור הביטול היינו שיהיה במים ס' כנגדו.
ז. גת שהיין יורד ממנו לבור ונגע עובד כוכבים
בקילוח היורד אם יש בחרצנים וזגים וענבים שבגת ששים כנגד הקילוח לא נאסר מה שבגת.
הגה. דאמרינן סלק את מינו כאילו אינו ושאינו
מינו רבה עליו ומבטלו. שמרי יין שלא נתמדו ולא עברו עליהם י"ב חדש מקרי מין במינו
עם יין.
סימן קכז - אם נאמן האדם לאסור יינו של חבירו.
ובו ד' סעיפים.
א. האומר לחבירו נתנסך יינך אם הוא בידו
נאמן ואפילו אם אינו עתה בידו שכבר הוחזר לבעלים אם בפעם ראשון שמצאו אמר לו נתנסך
יינך נאמן אפי' אם הבעל מכחישו אבל אם אינו בידו ולא אמר כן לבעל בפעם ראשון שראהו
ואמר ליה אחר כך אינו נאמן אם הבעל מכחישו או אומר איני יודע אבל אם שתק שתיקה כהודאה
דמיא.
הגה. ומלמדים אותו לכתחלה שיאמר איני מאמינך
ואז לכ"ע שרי דבעלים נאמנים על שלהם ואם אין הבעלים מכחישין אותו אף על פי שמכחישו
אחר לא מהני מאחר שהבעלים שם ושותקין אבל אם אין הבעלים שם מהני ויש מי שכתב דעד אחד
בהכחשה לאו כלום הוא ואם הבעלים אומרים איני מאמינך אע"ג דבלבו מאמין לו כבי תרי
אין להחמיר ודוקא ביין נסך שאין לדקדק בו כל כך אבל בשאר איסורים לא מהני אם אמר איני
מאמינך אם מאמין בלבו.
והוא שיאמר לו נתנסך יינך בפניך או שאמר
לו ידעת דרגלים לדבר ואם שתק ואח"כ הכחישו ואמר מה ששתקתי תחלה לא בשביל שהודיתי
אלא להתיישב ולחשוב בלבי לזכור אם הוא אמת נאמן.
הגה. ואם לא הגיד לו בפעם ראשון שמצאו ואומר
לו אח"כ ואמר אמתלא למה לא אמר לו בראשונה יש לחוש לדבריו וכל מי שנאמן על דבר
ועדים מכחישים אותו אף על פי שיש לו מגו שהיה נאמן לאסרו בענין שלא היו העדים מכחישין
אותו מ"מ מאחר שמכחיש העדים הוה ליה מגו במקום עדים ואינו נאמן אפילו בדבר איסור
מ"מ לדידיה אסור משום דשוייה אנפשיה חתיכה דאיסורא. טבח שעשה סימן בבהמה כדרך
שעושין בבהמות טריפות ואומר עליה שהיא טריפה וחוזר ואומר שכשירה היא ולא אמר כן תחלה
רק שתשאר לו ליקח ממנה בשר יש מי שאומר מאחר שנותן אמתלא לדבריו נאמן ועיין לעיל סימן
א' מדין עד אחד נאמן באיסורין ב' אחים אינם אלא כעד אחד לענין איסורים וכל הפסולי עדות
כשרים לענין איסורים אם לא שחשוד לאותם דברים אחד שאומר לשני שותפים נתנסך יינכם ואחד
שותק והשני מכחישו לזה ששותק אסור ולשני ולכל העולם שרי.
ב. במה דברים אמורים כשעושה עמו בחנם או
אפי' בשכר והוא בענין שלא יפסיד שכירותו כגון שאומר שנתנסך באונס או ששכרו דבר מועט
אבל אם שכרו הרבה והוא בענין שמפסיד כל שכרו כגון שאומר שנתנסך בפשיעתו נאמן אפילו
אינו עתה בידו וגם לא אמר ליה בפעם ראשון שמצאו.
הגה. ודוקא שאומר שנאסר היין בדרך שהוא גלוי
וידוע לכל שמפסיד שכרו כגון בפשיעה שנזכר אבל אם אמר בדרך שאפשר לומר שטעה הפועל שאינו
מפסיד שכרו אע"פ שמפסידו על פי הדין אינו נאמן.
ג. עד אחד נאמן באיסורים להתיר אבל לא להחמיר.
הגה. מיהו יש אומרים דבדבר דאיכא לברורי
כגון שאמר לו אחד בא ואראך עובד כוכבים מנסך יינך צריך לחוש לדבריו וכל דבר שלא אתחזק
לא להיתר ולא לאיסור עד אחד נאמן עליו אפילו לאסרו וכל היכא דאתחזק דבר באיסור כגון
טבל או חתיכת בשר שאינה מנוקרת אין העד נאמן עליו להתירו אלא א"כ בידו לתקנו ואם
היו בכאן ב' חתיכות אחת של איסור ואחת של היתר נאמן העד לומר זה היתר וזה איסור ואדם
נאמן על שלו אפי' היכא דאתחזק איסורא ועי' לעיל סי' קי"ט דין החשוד על הדבר אם
מעיד עליו. ועי' לקמן סימן קפ"ה מי שאומר פלוני חכם הכשיר לי זה והחכם כופר. ועי'
באבן העזר סימן קנ"ב אם אמרינן לגבי עדות שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואשה נאמנת
בדבר איסור לומר תקנתיו ודוקא בודאי איסור כגון ניקור בשר וכדומה אבל בספק שמא אין
כאן איסור כגון שצריכה לברר דגים טמאים מטהורים או איסור שיש בו צדדים להקל אין אשה
נאמנת דאשה דעתה קלה להקל קטן אין לו דין עד להיות נאמן באיסורין מ"מ בקטן חריף
ובקי בדבר ואיכא רגלים לדבריו יש להחמיר אם מעיד על דבר איסור ואם מעיד על איסור דרבנן
להקל ולא אתחזק איסורא כגון בדיקת חמץ נאמן דהמנוהו רבנן בדרבנן אבל אם אתחזק איסורא
אינו נאמן כלל.
ד. דברים שאין בהם חזקת איסו' אלא חששא שמא
יחליפנו עובד כוכבים או יגע בו יש מי שאומר שסומכין על הקטן מכיון שבא לכלל דעת שמירה.
סימן קכח - דין מקום שיש בו יין ונתיחד עובד
כוכבים שמה. ובו ה' סעיפים.
א. עובד כוכבים שנתייחד עם היין אפילו ברשותינו
אפילו שעה מועטת אסור בהנאה אבל מי שנודע לנו שאינו עובד עבודת כוכבים מותר ליחד יין
אצלו ברשותינו לזמן מועט כגון כדי שילך כדי מיל או יותר אפילו בעיר שכולה עובדי כוכבים
ואפילו הודיעו שהוא מפליג אבל אין מפקידין אצלו יין בביתו ואפילו בבתינו אסור אם הוא
לזמן מרובה ואם עבר והפקיד אסור בשתיה.
ב. עובד כוכבים שנמצא בבית שבו יין אם יש
לו מלוה על אותו יין כגון שעשאו אפותיקי אסור ואפילו היה היין חתום בחותם אחד אבל אם
אין לו מלוה על היין אף על פי שיש לו מלוה על ישראל בעל היין והגיע זמן המלוה מותר
ואפילו היה עומד בצד היין סמוך לו ממש בכדי פישוט ידים ואפי' אין ביין שום חותם מפני
שמאחר שהוא יודע שיפסיד ישראל יינו הוא ירא ליגע ואפילו נמצא בידו קצף שרגיל לעלות
על פי היין מות' שאנו תולים לומ' מדופני החבית לקחו ולא מפיו.
הגה. אבל דברים שאינם נמצאים רק על פי החבית
אסור וכן אם מצא שהעובד כוכבים תופס הברזא בידו היין אסור ולא אמרינן דהברזא מנפשיה
נפל והעובד כוכבים הגביהו דתלינן תמיד בדבר הרגיל.
ג. בית שיש לישראל ועובד כוכבים יין בתוכו
ונכנס העובד כוכבים וסגר הדלת אחריו במנעול מבפנים שאם בא ישראל ליכנס אינו יכול ליכנס
שלא מדעת העובד כוכבים היין אסור ואם היו נקבים בדלת שישראל יכול להסתכל ולראות משם
כל החביות מותרות בשתיה אפילו הן פתוחות ואם לאו את שיוכל לראות דרך שם מותר והשאר
אסור בהנאה אפילו חביות סתומות אם שהה כדי שיפתח ויגוף ותגוב ואפילו היה ישראל דר באותו
בית.
ד. בית שאין בו אלא יינו של ישראל ונמצא
עובד כוכבים בתוכו אם אין הדלת נעול מותר בשתיה ואם הוא נעול במפתח מבפנים אם אינו
נתפס כגנב אסור בהנאה ואם הוא נתפס כגנב על הכניסה מותר בשתייה.
הגה. וי"א דבזמן הזה שאין העובדי כוכבים
מנסכין אפילו אינו נתפס כגנב שרי אא"כ יש לחוש שנגעו לשתות ממנו או להנאה אחרת
מיהו אם פי החבית רחב או שהוא בקנקן שיש לחוש שמא נגע בו דרך מתעסק חיישינן.
ה. היו בשוק חביות יין ונמצא עובד כוכבים
ביניהם אם הוא עובד כוכבים חלש שאימת שופטי העיר עליו ואם ימצאוהו נוגע נתפס כגנב מותר
בשתייה ואם לאו אסור בהנאה.
סימן קכט - דין המניח יין ביד עובד כוכבים
וישראל יוצא ונכנס. ובו כ' סעיפים.
א. המניח עובד כוכבים בחנותו ויצא או שהיה
לו יין בספינה או בקרון והניחו עם העובד כוכבי' והלך לו לבית הכנסת או לבית המרחץ או
שהיה עובד כוכבים מעביר לו חביות יין ממקום למקום והניחו לבדו עם היין ויצא אפילו שהה
זמן רב מפני שהוא ירא בכל שעה עתה יבא ויראני והוא שלא נודע שסגר העובד כוכבים החנות
או שהרחיק הקרון והספינה בענין שאין יכולים לראותו בד"א שיש דרך עקלתון שיכול
לבא עליו פתאום שלא יראנו וכן כשהלך לבית המרחץ הלך דרך עקלתון בענין שלא ידע העובד
כוכבים שהלך לבית המרחץ אבל אם ראה שהלך ליכנס לבית המרחץ יודע שלא ימהר לבא וכן אם
אמר לעובד כוכבים שהניח בחנות שמור לי יודע שנסתלק משמירתו וכן אם אמר לעובד כוכבים
המעביר החביות לך ואני אבא אחריך או שהודיעו שהוא מפליג אם החביות פתוחות כיון שנעלמו
מעיניו אסורות ואם הם סתומות אם יש בהפלגתו שיעור כדי שיוכל להסיר מגופות החבית כולה
בין שהיא של טיט בין שהיא של סיד ולהחזירה ותנגב אסור.
הגה. וי"א דאם הם סתומות שרי בכל ענין
דיין סגי ליה בחותם א' ויש לסמוך על זה בהפסד מרובה וע"ל סימן ק"ל.
ב. הא דשרי כשיש דרך עקלתון דוקא כשהעובד
כוכבים לבדו אבל אם הם שנים או יותר אסור שאפשר לאחד מהם לשמור הדרך עקלתון והאחר יגע.
ג. הא דשרי בחביות פתוחות לגמרי בלא פקק
הני מילי בספינה או בחנות שאין לו רשות ליגע בחבית עצמו אבל במעביר חבית ממקום למקום
לא ואפילו היא חסרה אסורה דחיישינן דילמא נגע ולא יירא כלל שיכול להשמט ולומר להחזיק
בה כוונתי שלא תפול.
ד. אפילו הודיעו שהוא מפליג אם החבית פקוקה
והוא בזמן שיש הרבה עוברי דרכים כגון בין הגתות מותר שהוא מתירא מעוברי דרכים אפילו
הם עובדי כוכבים.
ה. המוסר מפתח חנותו לעובד כוכבים היין שבו
מותר אפילו לא נשאר שום יהודי בעיר אפילו הודיעו שהוא מפליג שלא מסר לו אלא שמירת המפתח
והוא ירא ליכנס בו ויש מי שאומר שלא התירו אלא כשאינו יודע שהוא מפליג ואז מותר אפילו
מצאו שנכנס אבל אם הודיע שהוא מפליג אפילו אם נתפס עליו כגנב אסור.
הגה. ויש להקל כסברא הראשונה ואם עבר העובד
כוכבים ונכנס שם אם נתפס כגנב שרי ואם אינו נתפס כגנב ויש לו התנצלות על מה שנכנס אסור
ודוקא אם סגר הדלת במנעול מבפנים ואין סדק בחדר שיכולים לראות משם אבל אם הדלת פתוח
או אפילו רק סדק שיכולים לראות היין מותר ואפילו אמר לו ליכנס שם אם לא אמר ליה להפליג
ויוכל לבא דהעובד כוכבים מירתת ואם העובד כוכבים אינו מירתת כגון עבדי המושל שתפסו
היהודי הכל אסור אם אין לו סימן שלא נגעו.
ו. ישראל ועובד כוכבים שהיו בספינה ובה יין
ושמע ישראל קול תקיעת שופר שתוקעין לשבות ונכנס לעיר והניח היין שבספינה עם העובד כוכבים
אם יש דרך עקלתון שיוכל לבא עליו פתאום ואין שם אלא עובד כוכבים א' מותר היין אפילו
אם יש בינו ליין יותר מאלפים אמה שאין אנו בעיניהם בחזקת שומרי שבת כראוי.
ז. היו יושבים ישראל ועובד כוכבים לשתות
כל אחד מיינו ושמע הישראל שקורין לבית הכנסת והלך שם להתפלל מותר היין אם יש דרך עקלתון
שיוכל לבא עליו פתאום אבל אם היו שותים ביחד מיין אחד ויין לפניהם על השלחן ויין אחר
חוץ לשלחן והניח העובד כוכבים לבדו שעל השלחן אסור ואת שחוץ לשלחן את שתוך פישוט ידיו
אסור ושחוץ לפישוט ידיו מותר ואם אמר לו הוי מוזג ושותה כל החביות הפתוחות שבבית אסורות
והסתומות מותרות אא"כ שהה כדי שיסיר המגופה כולה ויחזירנה ותנגב.
ח. ישראל ששכר בית בחצר העובד כוכבים והניח
בו יין וסגר הדלת והכניס הבריח בטבעת ושכח ולא סגרו במפתח והפליג ולסוף ימים הרגיש
העובד כוכבים שלא היה סגור במפתח והודיע הדבר ליהודי מותר.
ט. בית שיש לישראל בו יין ועובד כוכבים דר
למטה וישראל בעלייה וארובה מהעלייה לבית ויצאו שניהם בבהלה לראות חתן או הספד וחזר
העובד כוכבים וסגר הפתח ואחר כך בא הישראל אף על פי שאין לישראל מעבר אלא דרך הבית
ואי אפשר לעבור שלא יראנו הרי היין הפתוח שבבית הישראלי בהיתירו שלא סגר העובד כוכבים
אלא על דעת שכבר נכנס הישראל לביתו ולא נשאר אדם בחוץ וכמדומה לו שהוא קדמו.
הגה. ודוקא שיצאו בבהלה וחזרו דאפשר לומר
שמתוך בהלתו חזר ולא דקדק יפה בכניסת ישראל אבל שלא בבהלה היין אסור.
י. עובד כוכבים ששמע קול שאגת אריה ומפחדו
נחבא בין החביות יין וסגר הדלת אחריו מותר אפי' הן פתוחות מפני שהוא אומר שמא ישראל
אחד נחבא כאן ויראה אותי כשאגע.
יא. גנבים שנכנסו למרתף ופתחו חביות יין
אם רוב גנבי העיר עובדי כוכבים אסור ואם רובן ישראל מותר ואם רובן ישמעאלים אסור בשתיה
ומותר בהנאה ואם יש ליהודים שכונה לבדם שאין דרך העובד כוכבים מפסיקתה הולכים אחר רוב
בני השכונה אע"פ שרוב בני העיר עובדי כוכבים ובמקום שרגילים להצניע ממון בחביות
ומניחים אותם בין חביות יין אפילו אם רוב גנבי העיר עובדי כוכבים מותר דשמא לא באו
אלא בשביל הממון וכשראו שהוא יין לא נגעו בו.
הגה. וכל זה מיירי שראינו ריעותא כגון שהיו
תחלה סתומות ונפתחו אבל אם היו סתומות ונמצאו סתומות או שהיו כולם פתוחות ולא נמצא
בהם ריעותא הכל שרי דסתם גנב אינו לוקח יין ואם היה במקצתן ריעותא ונפתחו האחרים שאין
אנו רואים בהן ריעותא הכל שרי וי"א שכל זה מיירי שיש גנבים ידועים מן העובדי כוכבים
אבל אם ידוע גנב אחד מישראל ומעובד כוכבים אינו ידוע תלינן בישראל הידוע ועיין לעיל
סימן קכ"ח עוד מדינים אלו.
יב. חיל שנכנס לעיר ונכנס לבית ישראל בשעת
שלום חביות פתוחות אפילו הן פקוקות אסורות וסתומות במגופה של טיט מותרות ובשעת מלחמה
אלו ואלו מותרות ודוקא בפתוחות מתחלתן אבל סתומות שנפתחו חיישינן להו.
יג. עובד כוכבים שנמצא עומד אצל הגת אם יש
בה טופח על מנת להטפיח צריך הדחה וניגוב ואי לא בהדחה סגי.
יד. זונה עובדת כוכבי' במסיבת ישראל היין
מותר שאינם מניחים אותה לנסך אבל זונה ישראלית במסיבת עובדי כוכבים יינה של הזונה גם
כן אסור.
טו. הניח יין בביתו בחלון פתוח ובא עובד
כוכבים והכניס שם זונה וסגר הדלת אחריו ואחר כך בא הישראל ומצא יינו כמו שהניחו מותר.
טז. חצר שחלוקה בראשי יתדות בין ישראל לעובד
כוכבים אף על פי שחביות פתוחות עומדות סמוך לחלקו של עובד כוכבים תוך פישוט ידיו מותרות
וכן אם היה גגו של ישראל למעלה מגגו של עובד כוכבים וחלוקים ביתידות מניח שם יינו אע"פ
שידו מגעת שם.
יז. חבית של יין שצפה בנהר ונמצא כנגד עיר
שרובה ישראל אם יש בנהר מכשולות וסכר אגמי מים שהיו מעמידים אותה אילו באה ממקום אחר
מותרות שאין לתלותה אלא בעיר שנמצאת כנגדה ואם אין בנהר סכר אגמי מים אסורה שאנו תולים
אותה ברוב הסביבות שהם עובדי כוכבים ואם נמצאת כנגד עיר שרובם עובדי כוכבים אם רוב
הסביבות ישראל ויכולה לבא שם דרך ישרה שלא תטבע מותרת אפילו קרובה הרבה לעיר של עובדי
כוכבים עד שמוכיח קורבתה שהיא של עובדי כוכבים מניחים הקרוב והולכים אחר הרוב ואם לאו
היין אסור בהנאה והקנקן הוא של מוצאו ואם בא ישראל ונתן בה סימן אף היין מותר והרי
הוא של מוצאו דכיון דרובא עובדי כוכבים נתיאשו הבעלים.
יח. חבית של יין שנמצאת בכרמו של ישראל ויש
כרמים אחרים של ישראל סמוכים וכרמים רבים מהם של עובדי כוכבים סביבותיהם אע"פ
שרחוקים משל ישראל החבית אסורה דאזלינן בתר רובא אף ע"ג דאיכא קורבא דמוכח דשל
ישראל היתה ואין צריך לומר כשאין שם של ישראל אלא אותו כרם וה"ה להקל כגון שנמצא
בכרמו של עובד כוכבים אע"פ שיש כרמים אחרים של עובדי כוכבים אי איכא כרמים של
ישראל רבים מהם אפילו רחוקים מהם הולכים להקל והוא שיושבת בין ההרים שאינו מעבר לעוברי
דרכים הא לאו הכי אסורה שרוב עוברי דרכים עובדי כוכבים הם ושמא מהם נפל והני מילי בבקבוק
אבל חבית שאין דרך עוברי דרכים להוליך כיוצא בו אין תולים בהם.
יט. נודות יין שנמצאו מושלכים בדרך אם רוב
שופכי יין ישראל מותרים אם הם נודות גדולים אבל אם הם קטנים שדרך עוברי דרכים להוליך
כיוצא בהם אסורים שאנו תולים בהם שרובם עובדי כוכבים ואם היו גדולים וקטנים מותרים
כולם שהגדולים מוכיחים על הקטנים שהם משופכי יין והרי רובם ישראל והקטנים להכריע המשא
באו.
כ. ישראל שיש לו יין באוצר שלו ופתח האוצר
סגור במפתח אחד ומצא הפתח פתוח ועובד כוכבים אחד מודה שהוא פתחו לשאוב מים מבור שבאוצר
כדי לבנות ביתו מותר.
הגה. בעל הבית שאמר לשפחתו להכין השלחן ומצא
יין על שולחנו ושפחתו העובדת כוכבים אומרת שלקחה היין ממרתיפו שבו יין הרבה היין שבמרתף
שרי דאין העובדת כוכבי' נאמנת ואימר במקום אחר לקחה ושעל השלחן אסור וכן באחת שטמנה
מפתח מרתף שלה ולא מצאה במקומה ומצאה כד יין טמון בתבן ואומרת שפחה עובדת כוכבי' שהיא
לקחה היין מן היין שבמרתף שרי ואין השפחה נאמנת אבל גנבים שנכנסו למרתף ומשכו יין והניחו
הברזות פתוחות ונמצאו אחר כך הברזות סתומות ואמרה שפחה עובדת כוכבי' שהיא סתמתן כיון
שנתיחדה העובדת כוכבים עם היין ואינה נתפסת כגנב ואיכא רגלים לדבר שהיא סתמתן היין
אסור מיהו בזמן הזה דאין העובדי כוכבים מנסכים שרי כמו שנתבאר לעיל סימן קכ"ג
וקכ"ד.
סימן קל - דיני חתימת היין. ובו י' סעיפים.
א. מותר להפקיד ולשלוח יין ביד עובד כוכבים
אם הוא חתום בחותם בתוך חותם או מפתח וחותם והני מילי בחביות של חרס אבל לא בחביות
של עץ מפני שיכולין להוציא יין מבין הנסרים ולא ירגישו וכל שכן בנודות שבקל יכולים
להוציא יין מבין התפירות ואין להם תקנה אלא שיכניס כל החביות של עץ או כל הנאד בשק
שאין בו תפירה מבחוץ ויחתום פי השק.
הגה. ויש מתירין אפילו בחבית של עץ ואין
חוששין שמא יוציא בין הנסרים וכן נוהגין ובלבד שיזהר שיהא המגופה נסתם כראוי וכן שלא
יהיה שם ברזא רק יחתוך כל הברזות וישים עור על המגופה והברזא קבוע במסמרות ויכתוב אותיות
חציין על העור וחציין על הברזות שאם יגביה העובד כוכבים העור לא ידע לחזור ולכוין העור
כבתחלה ואם מצא סכין בחבית שהוציא יין בין הנסרים ע"ל סי' קכ"ד.
ב. אם הפקיד ביד עובד כוכבים בחותם א' אסור
בשתיה ומותר בהנאה והוא שייחד לו קרן זוית.
הגה. ויש שכתבו דבדיעבד יש להתיר אפילו בחותם
אחד ואין צריך להכיר חותמו אלא אם כן רואה שחותמו מקולקל אז אסור אבל אין צריך לבדוק
אחר זה וכן נוהגין להקל ועיין לעיל סימן קי"ח.
ג. יין מבושל שלנו וכן יין שלנו שעירבו עם
דברים אחרים כגון דבש ושמן וכן חומץ שלנו מותר להפקיד ביד עובד כוכבים בחותם אחד.
ד. כיצד הוא חותם בתוך חותם סתם החבי' בכלי
שאינו מהודק כדרך שסותמין כל אדם וטח בטיט הרי זה חותם א' היה כלי מהודק וטח עליו מלמעלה
הרי זה חותם בתוך חותם וכן אם צר פי הנאד הרי זה חותם אחד הפך פי הנאד לתוכו וצר עליו
הרי זה חותם בתוך חותם וכן כל שינוי שמשנה מדברים שאין דרך כל אדם הרי הם כחותם א'
והטיחה או הקשירה חותם שני.
ה. שני קשרים משונים הוי כשני חותמות.
ו. שתי אותיות הוי כשני חותמות והדפוסים
אף על פי שיש בהם כמה אותיות לא חשיבי אלא כחותם אחד כיון שקובעין אותם בבת אחת ובמקום
שמצויים מומרים שיודעים לכתוב אין כתב סימן אלא למי שמכיר הכתב.
ז. מפתח וחותם אחד הוי כשני חותמות.
ח. חתמו בשני חותמות וחזר עליו ולא הכירו
או שמצאו סתור אסור.
הגה. ודוקא אם רואים שנסתר בכוונה ע"י
אדם אבל במקום שיכולים לתלות שנסתר ונתקלקל מעצמו או ע"י בהמה או תינוקת שלא בכוונה
מותר בדיעבד ואפילו אם נתקלקל בכוונה יש להתיר אם ישראל יוצא ונכנס תמיד.
אבל אינו צריך לחזור עליו אלא אם כן הודיע
לישראל שנשתלח לו שהוא חתום בשני חותמות אע"פ שלא הודיעו ענין חתימותיו כיון שמצאו
הישראל השני חתום בשני חותמות מותר ומכל מקום נכון הדבר להודיעו צורת החותם כדי שיחזור
אחריו.
הגה. מיהו אם כתב עליו אותיות אין צריך להודיעו
דסתם עובד כוכבים אינו בקי לכתוב אותיות ואם העובד כוכבים אומר שהחבית היה מטפטף והוא
הדקו ונגע ביין אינו נאמן לאסרו ואפילו ניכר עדיין קצת יין מבחוץ ויש אומדנות בדבריו.
ט. ישראל ששכר או קנה בית בחצרו של עובד
כוכבים ומילאו יין אם ישראל דר שם אף על פי שהניח היין בחצר ואין עליו לא חותם ולא
מפתח מותר ואפילו היה גם העובד כוכבים דר באותו חצר אבל אם לא היה ישראל דר באותה חצר
אם היה ביד ישראל המפתח וחותם מותר וא"צ לומר שני חותמות ואם לאו אעפ"י שהיין
באותו בית ששכר או קנה אסור אם העובד כוכבים דר בחצר ואם אינו דר בחצר מותר אא"כ
נמצא עומד בצד היין.
י. במה דברים אמורים בשוכר או לוקח בית בחצרו
של עובד כוכבים אבל בחצרו של ישראל ממש שלא לקחו ולא שכרו מעובד כוכבים אפי' היה עובד
כוכבים דר באותו חצר ואין ישראל דר בו מותר ואע"פ שאין מפתח וחותם ביד ישראל לפי
שאין לו בה שום שייכות ואפילו נמצא עומד בצד היין שהרי מכ"מ נתפס עליו כגנב וה"מ
ביום אבל בלילה אסור.
הגה. ודוקא בכי האי גוונא יש לאסרו בלילה
אבל בשאר מקומות דאמרינן לעיל סימן קכ"ח וקכ"ט דהעובד כוכבים מרתת אין חילוק
בין יום ללילה ושאני הכא הואיל והעובד כוכבים יש לו שייכות בחצר ומסתמא נועלו בלילה
הואיל ואין ישראל דר שם ואינו מרתת כולי האי ולכן אפילו ביום אם נעל ואין חור או סדק
שיכולין לראות היין אסור אבל ע"י חור וסדק מותר ביום אפילו נעלו בודאי ובלילה
אסור בכה"ג אפי' מסתמא וזהו החלוק שבין יום ללילה.
סימן קלא - דין יין כשר שנעשה ברשות עובד
כוכבים. ובו ב' סעיפים.
א. ישראל שעשה יינו של עובד כוכבים בטהרה
כדי שיהא מותר לישראל בין שמכרו לישראל ולא פרע לו מעות בין שלא מכרו לו אלא שהוא מטהרו
כדי למכרו ע"י לישראלים אם נתנו ישראל בחצרו של אותו עובד כוכבים עצמו והישראל
דר בחצר מותר אפילו בלא חותם אפילו אם העובד כוכבים גם כן דר שם ואם אין ישראל דר באותה
חצר אם דר ישראל באותה העיר והבית שהיין בו פתוח לרשות הרבים מותר אם יש לישראל מפתח
וחותם ואם אין הבית פתוח לרשות הרבים אף על פי שישראל דר בעיר או בעיר שכולה עובדי
כוכבים אפילו הבית פתוח לרשות הרבים אסור אפילו בחותם תוך חותם עד שיהא ישראל יושב
ומשמר ויוצא ונכנס הרי הוא כיושב ומשמר במה דברים אמורים כשהיין בבית העובד כוכבים
בעליו אבל אם נתנו בבית עובד כוכבים אחר מותר במפתח וחותם והוא שלא יהא עובדי כוכבים
האחר כפוף תחת יד העובד כוכבים בעל היין שאם הוא כפוף תחתיו בענין שאם יבא ליגע ביין
אינו רשאי למחות בו הוי כאלו הוא ברשות בעל היין ואם רוכלי ישראל רגילין לבא לעיר ואין
לה חומה דלתים ובריח בענין שיכולים לבא לשם בכל שעה שירצו חשוב כישראל דרים שם ואם
הבית פתוח לאשפה או שיש בחצר כנגד פתח הבית חלון פתוח לרשות הרבים או שיש לישראל דקל
כנגד פתח הבית חשוב כפתוח לרשות הרבים ואם כתב העובד כוכבים לישראל התקבלתי אם כשיבא
ישראל להוציאו אינו מעכב עליו הרי הוא כיינו ומותר במפתח וחותם אפילו בעיר שכולה עובדי
כוכבים ואם כשבא ישראל להוציאו אינו מניחו עד שיתן לו מעותיו דינו כאלו לא כתב התקבלתי.
הגה. ויש מי שאומר שבחותם תוך חותם מותר
בכל ענין ויש לסמוך עליו להתירו בהנאה אבל לא בשתייה.
ב. עובדי כוכבים שקונים יין מישראל ומחתימין
אותו חותם בתוך חותם ומוליכין אותו כמה ימים בספינה לבדם מותר.
הגה. ישראל ועובד כוכבים שטהרו יינו של עובד
כוכבים א' בשותפות והמפתח ביד ישראל אם יש על היין עוד חותם אחד הוי חותם בתוך חותם
כמו שנתבאר לעיל סימן ק"ל ולא חיישינן לשותפות העובד כוכבים.
סימן קלב - שלא ליהנות מיין נסך. ובו ז'
סעיפים.
א. עובד כוכבים שנגע ביין שלנו אע"פ
שאסור בהנאה מותר ליקח דמיו מאותו העובד כוכבים שאסרו או אותו העובד כוכבים ימכרנו
ויתן דמיו לישראל ואם מכרו הישראל לעובד כוכבים אחר אם נתן לו המעות קודם שיתן לו הישראל
היין המעות אסורים בהנאה ואם לקח העובד כוכבים היין תחלה ואחר כך נתן המעות לישראל
יש מי שאומר שאף על פי שלבעל היין שמכרו אסורים בהנאה לאחרים מותרים.
הגה. וכל זה לא מיירי אלא בעובדי כוכבים
שמנסכין אבל בזמן הזה כל מגע שלהם אינו אוסר רק בשתייה כמו שנתבאר לעיל סימן קכ"ג.
ב. ישראל שמכר יינו לעובד כוכבים פסק עד
שלא משך דמיו מותרים שמשפסק סמכה דעתו ומשמשך קנה ויין נסך אינו נעשה עד שיגע בו נמצא
בשעת מכירה היה מותר אבל אם משך העובד כוכבים היין עד שלא פסק דמיו אסורים שהרי לא
סמכה דעתו אע"פ שמשך ונמצא שכשנגע עדיין לא סמכה דעתו ליקח ונאסר היין בנגיעתו
והרי זה כמוכר סתם יינם במה דברים אמורים כשמדד הישראל לכליו אבל אם מדד לכלי העובד
כוכבים שיש בו עכבת יין או לכלי ישראל שביד העובד כוכבים והיה העובד כוכבים מנדנד הכלי
אם היה מונח בקרקע או שהיה אוחזו בידו באויר דאז ע"כ הוא מנדנד צריך ליקח הדמים
ואח"כ ימדוד.
הגה. מיהו אם מדד לכלי של עובד כוכבים שיש
בו עכבת יין שאינו נאסר רק מכח תערובות מעט יין שהיה בכלי בדיעבד כולו מותר בהנאה חוץ
מדמי מעט היין שהיה בכלי ואפילו לכתחלה אינו אסור רק כשהיה מעט מהיין בפי הכלי של עובד
כוכבים דנאסר היין מיד אבל אם היה עכבת יין בשולי הכלי והכלי של עובד כוכבים היה עומד
בחצירו של עובד כוכבים או שתפסו בידו או שעומד ברשות המוכר ואמר לו המוכר יקנה לך כליך
מותר דמיד שבא לאויר הכלי קנאו ולא נאסר היין עד שנגע בעכבת יין שבשולי הכלי העובד
כוכבים וכן אם מדדו העובד כוכבים והגביהו תחלה לקנותו הכל מותר דהרי קנאו תחלה קודם
שמדד אבל אם לא הגביהו ומדד דינו כשאר יין הבא מכח עובד כוכבים כמו שנתבאר לעיל סימן
קכ"ה וכל זה לא מיירי אלא בימיהם שהיו העובדי כוכבים מנסכים ואוסרים בהנאה במגען
אבל בזמן הזה שאין העובדי כוכבים מנסכים ואין אוסרין במגען רק בשתיה בכל ענין מותר
בהנאה וכן המנהג פשוט למכור יין לעובד כוכבים ואין מקפידים בכל אלו הדינים.
ג. פועלים ישראלים שעשו מלאכה אצל עובד כוכבים
ושלח להם חבית של יין בשכרם אם עד שלא קבלוה בשכרם מותר שיאמרו לו עד שאתה שולח לנו
חבית זו תהא שלך ותתן לנו דמים כנגדה ואם משקבלוה בשכרם אסור.
ד. מי ששכר פועלים עובדי כוכבים ופסק להם
מזונות אסור להשקותם יין נסך ואם אמר להם צאו ושתו מחנוני פלוני ואני פורע אם לא הקדים
לו דינר מותר אע"פ שייחד לו דינר והוא בעין ביד בעל הבית אבל אם הקדים לו דינר
אסור ודוקא כשאמר לו יהא דינר זה בידך עד שתשקה לפועלים ואני אחשוב עמך באחרונה אבל
אם נתנו לו להוציאו עכשיו אם יצטרך לו מותר.
ה. ישראל שיש לו יין וצריך ליתן ממנו חלק
ידוע למלך יכול לומר לעובד כוכבים פייס למלך בשבילי אע"פ שהעובד כוכבים נותן יין
נסך והוא חוזר ונותן לו דמים אבל אסור לומר לו היה במקומי ליתן למלך.
ו. שר שהיה מחלק יינו לעם ולוקח מהם דמיו
לא יאמר ישראל לעובד כוכבים הא לך ד' זוז והכנס תחתי באוצר השר כדי שיקח העובד כוכבים
אותו יין שכתבו בשם הישראל וליתן העובד כוכבים הדמים לשר אבל אומר לו הא לך ד' זוז
ומלטני מן האוצר.
ז. ישראל שהיה נושה בעובד כוכבים מנה והלך
ומכר עבודת כוכבים ויין נסך והביא לו דמיהם הרי זה מותר ואם אמר לו קודם שימכור המתן
לי עד שאמכור אלילים או יין נסך שיש לי ואביא לך אע"פ שהוא סתם יינם ומכר והביא
לו הרי זה אסור מפני שהישראל רוצה בקיומו כדי שיפרע ממנו חובו.
הגה. ויש אומרים דאין איסור זה של רוצה בקיומו
אלא דווקא אם אינו יכול להפרע ממקום אחר אבל אם יוכל להפרע ממקום אחר וכל שכן אם יש
לו ערב מותר ומיהו בזמן הזה שאין העובדי כוכבים מנסכין אין להחמיר בסתם יינם ובכל ענין
שאמר המתן עד שאביא לך שרי וע"ל סימן קמ"ד.
סימן קלג - שלא להשתכר ביין נסך ולא לעשות
ממנו סחורה. ובו ז' סעיפים.
א. כשם שאסור למכור סתם יינם ולהינות בו
כך אסור להשתכר בו לפיכך ישראל שנשכר לעובד כוכבים לעשות לו מלאכה אפילו בסתם יינם
או שהשכיר לו חמורו או ספינתו להוליכו בו או מרתיפו להניחו בו שכרו אסור בהנאה ואם
נטל ממנו מעות בשכרו שוחק וזורה לרוח או מטיל לים נתן לו פירות יוליכם לים המלח או
ישרפם ויקבור העפר בבית הקברות אפילו לקח בשכרו קרקע או בהמה שאינם נאסרים בהשתחוה
להם ועבדן החמירו בהם לאסרם בהנאה.
הגה. ועיין לעיל סימן קכ"ג דבזמן הזה
מקילין לענין היתר הנאה מסתם יינם ולכן אין להחמיר באלו הדינים רק ביין נסך גמור.
ב. השכיר לו חמורו לרכוב עליו אע"פ
שהניח לגינו של יין עליו או שהשכיר לו ספינתו להוליך בה סחורתו אף ע"פ שנותן בה
גם מאכליו ומשקיו שכרו מותר כיון שעיקר השכירות לא היה בשביל יין נסך.
ג. עובד כוכבים ששכר את הפועל ואמר לו העבר
לי מאה חביות של שכר במאה פרוטות ונמצאת אחת מהן יין שכרו כולו אסור כיון שיש ביניהם
שוה פרוטה משכר היין נסך שאם היה פחות משוה פרוטה מותר בדיעבד ואם אמר לו העבר לי כל
חבית בפרוטה ונמצא ביניהם חבית של יין ושכר חבית של יין אסור והשאר שכרו מותר לכתחלה
אסור לעשות כן.
ד. היה עושה עמו ביין בחנם ממשכנים מנכסיו
כנגד שכרו.
ה. לא יהא ישראל משמש ומוזג לעובד כוכבי'
ביין נסך וכן אסור להיות תורגמן לעובד כוכבים למכור יין נסך וכן אסור ליתן יין בכלי
ביד עובד כוכבים המכריז להטעימו שכיון שנגע בו העובד כוכבים נעשה יין נסך וכשמכריזו
ומטעימו נהנה הישראל מיין נסך.
ו. אפילו אמר לו העובד כוכבים שמור בחנם
חבית זו של יין נסך אע"פ שפטור אם נשברה או נאבדה מכל מקום מיצר הוא אם תשבר או
תאבד מתוך שמירתו ורוצה הוא בקיומו ואסור.
ז. ישראל ששכרו עובד כוכבים לשבר לו חבית
של יין נסך אע"פ שרוצה בקיומם שלא ישתברו מאליהם עד שישברם הוא ויטול שכרם שכרו
מותר ותבא עליו ברכה מפני שממעט בתיפלה.
סימן קלד - דין יין שנתנסך ונתערב. ובו י"ג
סעיפים.
א. יין שנתנסך לעבודת כוכבים שנתערב ביין
של היתר אוסר בהנאה בכל שהוא בד"א כשהורק היין המותר על טפה של יין נסך אבל אם
עירה יין נסך מצרצור קטן לתוך הבור של יין אפי' עירה כל היום כולו ראשון ראשון בטל
עירה מהחבית בין שעירה מהמותר לאיסור או מהאיסור למותר הכל אסור מפני שהעמוד היורד
מפי החבית גדול.
ב. יין שאינו אסור אלא בשתייה אינו אוסר
אלא בששים נתערב סתם יינם ביין מותר הרי זה אוסר בכל שהוא בשתייה וימכור כולו לעובד
כוכבים ולוקח דמי היין האסור שבו ומשליכו לים המלח ויהנה בשאר המעות וכן אם נתערבה
חבית של יין נסך בין החביות הכל אסורים בשתייה ומותרים בהנאה ויוליך דמי אותה חבית
לים המלח כשימכור הכל לעובד כוכבים וכן בחבית של סתם יינם.
הגה. הא דחבית של יין נסך אוסר כל החביות
שנתערבה בהן היינו דוקא בחביות גדולות שחשובות ואינן בטלות אבל אם הם קטנים ואינם חשובים
חד בתרי בטיל כמו בשאר איסורים ואפילו בגדולות אם נפל אחד מן התערובת לים או נשרף האחרים
כולם מותרים כמו בשאר איסורים וע"ל סימן ק"י ויש אומרים דכל סתם יינם בזמן
הזה בטל בששים וכן נוהגין להקל ובמקום דנתערב על ידי נצוק חבור כדלעיל סימן קכ"ו
אין היין העליון מועיל ליין התחתון לבטל האיסור.
ג. מים שנתערבו ביין או יין במים בנותן טעם
מפני שהם מין בשאינו מינו. במה דברים אמורים שנפל המשקה המותר לתוך המשקה האסור אבל
אם נפל המשקה האסור לתוך המשקה המותר ראשון ראשון בטל והוא שיורק מצרצור קטן שהיה מריק
ויורד מעט מעט ואם נתרבה המשקה האסור עד שיש בו כדי ליתן טעם אוסר והיאך יהיו המים
אסורים כגון שהיו נעבדים או תקרובת לעבודת כוכבים.
הגה. דבריו בכאן סותרים זה את זה דכתב דאם
נפל המשקה האסור להיתר ראשון ראשון בטל ואח"כ כתב דאם נתרבה האסור חוזר ואוסר
והוא מחלוקת בין הפוסקים ולענין דינא סברא אחרונה היא עיקר.
ד. בור של יין שנפל בתוכו קיתון של מים תחלה
ואח"כ נפל לתוכו יין נסך רואין את יין ההיתר כאילו אינו והמים שנפלו משערים אם
יש בהם כדי לבטל טעם אותו יין נסך הרי המים רבים עליו ומבטלים אותו ויהיה הכל מותר
ואם סתם יינם נתערב ביין של היתר אפילו לא נפל לתוכו קיתון של מים אלא לבסוף אם יש
במים כדי לבטל טעם היין האסור מותר.
ה. כמה יהא במים ויהא בהם כדי לבטל טעם היין
ששה חלקים כנגדו וכל שיש במים כשיעור הזה מותר אפי' בשתייה.
הגה. ואם אין במים כשיעור הזה מוכר הכל לעובד
כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבו מיהו לא ימכור לעובד כוכבים הרבה ביחד שמא יחזור וימכור
המים לישראל וה"ה בכל דבר שנאסר במשהו וניקח מן העובד כוכבים דינא הכי ועיין לקמן
סימן קל"ז אם נתן יין בכלים אסורים מחמת יין נסך כיצד משערים לבטלו.
ו. חומץ עובד כוכבים שנפל לתוך יין של היתר
או יין עובד כוכבים שנפל לחומץ היתר בנותן טעם.
ז. חומץ של יין של עובד כוכבים שנפל לתוך
חומץ שכר אוסר בכל שהוא מפני שהוא במינו ששניהם חומץ הם.
ח. יין עובד כוכבים בין ישן בין חדש שנפל
על ענבים אם הם שלימות ידיחם והם מותרות באכילה ואם הם מבוקעות או שניטל עוקצן אם יש
בו בנותן טעם אסורות באכילה ויעצרם וימכרם לעובד כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבהן אבל
לא ימכרם כמו שהן שמא יחזור וימכרם לישראל ואם אין בו כדי ליתן טעם מותרות באכילה.
ט. יין עובד כוכבים שנפל על גבי תאנים מותרים
מפני שהיין פוגם בטעם התאנים.
י. נפל על עדשים ושעורים וכיוצא בהם ידיחם
והם מותרים ואם עבר עליהם זמן רב ודאי בלעו ואין להם היתר בהדחה ומשערים אותם בנותן
טעם.
יא. נפל על גבי חטים אין להם היתר בהדחה
מפני שמתוך שיש בהם סדק היין נבלע בהם לפיכך אם יש ביין כדי ליתן טעם אסורות באכילה
ולא ימכרם לעובד כוכבים שמא יחזור וימכרם לישראל אלא כיצד עושה טוחן אותם ועושה מהם
פת ומוכרה לעובד כוכבים שלא בפני ישראל ואם הוא במקום שנהגו לאכול פת עובד כוכבים אין
להם תקנה.
יב. חומץ יין של עובד כוכבים שנפל לתוך גריסין
רותחין פוגמין ומותרים אבל לתוך צוננים משביחים ואסורים אפילו הרתיחן אחר כך וחזרו
להיות טעם לפגם.
הגה. ובשמים הבלועים מיין נסך ונתנם לתבשיל
אם יש ששים נגד יין הבלוע בהן הכל שרי אע"ג דהבשמים לטעמא עבידי הואיל ואין אסורים
מחמת עצמן בטילי ואם היין שבהן הוי לפגם בתבשיל אפילו ס' אינו צריך.
יג. כל המשקים של עובדי כוכבים שדרכם לערב
בהם יין או חומץ אסורים.
הגה. ועיין לעיל סימן קי"ד וכל זה במשקים
שהיין והחומץ הוא בהם לשבח או שאינו פוגם אבל אם הוא לפגם כגון צבע שנתנו בהם חומץ
או מלח שמבשלים עובדי כוכבים ונותנים בו יין או דם ללבנו או דיו של עובד כוכבים מותר
דכל זה הוי לפגם וה"ה בכל כיוצא בזה ויש מחמירים בדיו של עובד כוכבים מפני שלפעמים
נותן קולמסו לתוך פיו והדיו עליו ועיין לעיל סימן קכ"ג דנוהגין היתר בדבר שנותנין
בו חומץ הואיל והוי לפגם ונראה דהוא הדין בדיו אפילו היה בו ודאי יין נסך אינו אלא
פגם ושרי כן נראה לי.
הלכות כלי היין
סימן קלה - באיזו כלים יש לחוש משום ניסוך.
ובו ט"ז סעיפים.
א. כלים שאין מכניסין לקיום בין שהם של עור
בין שהם של עץ ושל זכוכית ושל אבן ושל מתכת אם אינן מזופתין משכשכן היטב במים ומותרים
בין שהיה תחילת תשמישן ביד עובד כוכבים בין ביד ישראל היו מזופתין וחדשים אם דרכן לשום
בהם יין בשעת זפיתה וכל שכן אם הם ישנים שנתיישנו ביד עובד כוכבים בתשמיש יין קולף
את הזפת ומשכשכן ומותרים. לא רצה לקלף ממלאן ומערן ג' ימים והוא הדין לכלים שלנו שנגע
בהם העובד כוכבים בעוד היין טופח עליהם.
הגה. י"א דבכלים שלנו שהיה משקה טופח
עליהם ונגע בהן עובד כוכבים אם הם של עץ ואבן או מתכת ושכשכן אפילו הם זפותים ועבר
ונתן בהם יין אין לאסור בדיעבד ובהפסד מרובה יש להקל.
ב. כלי שניקב וסתמו בזפת אינו נידון ככלי
מזופף ולפי זה משפך שהוא מזופף מעט סביב הברזל אין לו דין כלי מזופף.
ג. כלי שהוא שוע בשעוה אין דינו כמזופף דשעוה
לא בלעה.
ד. כלי חרס אם נשתמש בהם העובד כוכבים כל
זמן שלא שבעו לבלוע צריכים מילוי ועירוי אפילו אינם זפותין ומאימתי שבעו מפעם שניה
ואילך לפיכך אם נשתמש בהם העובד כוכבים פעם ראשונה ושנייה צריך מילוי ועירוי ואם נתן
בהם מים שלשה פעמים ואח"כ נתן בהם יין ונגע בו העובד כוכבים מותר בשכשוך אבל אם
לא נתן בהם מים אלא ב' פעמים ואח"כ נתן בהם יין ונגע בו העובד כוכבים יש אומרים
שצריך עירוי ואם נתן בהם מים פעם אחת ושהו בהם שעה גדולה כמו רביע היום הוו בלועים
ממים כמו נתן בהם מים שלש פעמים ואם הם זפותים צריכים לקלוף הזפת או מילוי ועירוי אפילו
בשלנו שנגע בהם העובד כוכבים בעוד משקה טופח עליהם.
ה. כלי נתר והם העשוים ממחפורת של צריף בולעים
הרבה ביותר ואין להם טהרה עולמית אפילו ביישון י"ב חדש ואפילו באין מכניסין בהם
לקיום ואפי' היה תחלת תשמישן ביד ישראל.
ו. כלי חרס המצופים באבר או ברתוכי זכוכית
אם הם ירוקים דינם ככלי נתר מפני שיש בו קרקע מחפירת צריף אבל לבנים או שחורים אם הם
חלקים שאין בהם בקעים דינם ככלי מתכות ואם יש בהם בקעים דינם כשאר כלי חרס שאינם שועים.
הגה. והא דכלי חרס מהני ליה עירוי היינו
בדלא נשתמשו בו יין נסך רק בצונן אבל אם השתמשו בו בחמין כלי חרס אין לו תקנה ובשאר
כלים צריכים הגעלה כמו בשאר איסורים.
ז. כלים שמכניסים בהם יין לקיום צריכי' עירוי
בין שלקחם ישנים מהעובד כוכבים בין שהם שלנו ונשתמש בהם העובד כוכבים אפילו לפי שעה
ומיהו בעירוי סגי להו אפילו הם זפותים.
ח. יש מי שאומר שלא החמירו בשביל שמכניסו
לקיום אלא בכלי חרס בלבד ויש מוסיפים של עץ ושל עור ויש מי שמוסיף של אבן ושל מתכת
וכן ראוי לנהוג אבל של זכוכית לדברי הכל אין מחמירים בו בשביל שמכניסו לקיום.
ט. נודות אין חשובין מכניסן לקיום שהרי אינם
עשוים אלא להוליך בהם יין מהגת לחבית אבל חמת של טייעים כיון שהיין נתון בו תמיד שמיד
שמערין זה חוזרין וממלאים אותו דינו כמכניסו לקיום אבל כוסות אע"פ ששותים בהם
תדיר מכ"מ אין היין שוהה בהם תמיד אלא ממלאן לפי שעה ושותה ומערה והלכך אין להם
דין מכניסן לקיום.
י. כלי עור הצריך מילוי ועירוי צריך שיוסיף
עור וכיוצא בו על פיו כעין גדנפא כדי שיעלו המים על פיו או יהפכנו על פיו בתוך כלי
מלא מים שלשה ימים אחרים.
יא. כ"מ שאמרנו שצריך שכשוך צריך להדיחו
ג' פעמים.
יב. כל מקום שצריך עירוי צריך למלאותו מים
על כל גדותיו ויניחם בו כ"ד שעות מעת לעת ולסוף כ"ד שעות ישפכם והמים מותרים
ויתן בו מים שניים ויניחם בו כ"ד שעות וכן יעשה פעם שלישית ואף על פי שלא היו
שלשה ימים אלו רצופים אין בכך כלום ואם עמדו בו המים כמה ימים ולא שפכם לא עלו לו אלא
ליום אחד ואם שפך המים קודם שעמדו בו כ"ד שעות לא עלו לו אותם המים.
יג. אפילו במכניסו לקיום אינו בולע יותר
מכדי קליפה לפיכך אם העביר עליהם מלקט ורהיטני או קלפם בקרדום הוכשרו.
יד. כלי חרס שנשתמש בהם יין נסך אם החזירן
לכבשן והסיקן מבחוץ ונתלבנו אפי' לא השהם בתוכו עד שנשר הזפת אלא שנרפה שרי אבל אם
הסיקן מבפנים לא מהני אלא אם כן הסיקן כל כך עד שעבר חומם לצד חוץ כל כך שהיד סולדת
בו.
טו. כלי עץ וכלי עור וכלי חרס אפילו מזופתים
ואפילו מכניסן לקיום ניתרים בהגעלה בכלי ראשון.
הגה. ויש מתירין אפילו ע"י עירוי שמערה
בהן רותחין ולגלגלן ויש לסמוך על זה בדיעבד ואפילו לכתחלה נוהגים ליתן אבנים קטנים
מלובנים תוך החבית או ונותנן על המשפך ושופך עליהם רותחים ויורדים לתוך החבית ומגלגלו
ומחשבים זה לכלי ראשון.
טז. כל הכלים שישנן י"ב חדש שרי שבוודאי
כלה כל לחלוחית יין שבהם ואפילו נתן לתוכם מים תוך י"ב חדש אין בכך כלום.
סימן קלו - השולח כלי יין ביד עובד כוכבים
צריך לחתמו. ובו סעיף אחד.
א. השולח ביד עובד כוכבים כלים המיוחדים
ליין צריך להחתימם בחותם אחד כדי שיהא ניכר אם הכניס בהם העובד כוכבים יין ויש מי שמצריך
חותם בתוך חותם.
הגה. ואם עבר ושלחם בלא חותם יש להכשירו
כפי ענין ההכשר אם היה של עובד כוכבים אבל אם כבר עבר והשתמש בו אין לאסור בדיעבד.
ואם הם חביות גדולות מותר להשהותן בבית העובד
כוכבים אומן יום או יומים לתקנם דבכלי גדול כזה אין רגילים להשתמש בו לפי שעה.
סימן קלז - דין יין כשר שהושם לתוך כלי שלא
נכשר. ובו ו' סעיפים.
א. כל הכלים האסורים מחמת יין של עובד כוכבים
שהכניס בהם ישראל יין קודם שהכשירן אסור בשתייה ומותר בהנאה אפילו הוא יבש כל זמן שלא
עבר עליו י"ב חדש ואם הוא כלי שאין מכניסו לקיום לא נאסר אא"כ עמד בו יינו
של ישראל כ"ד שעות ואם היה ביין מעורב קיתון של מים אם יש במים ששה פעמים כנגד
קליפת הקנקן מותר אפילו בשתייה.
הגה. ועיין לעיל סימן קל"ד דאפילו אין
בו מים בטל בס' ואין חילוק בין בכלים האסורים משום יין נסך בין שהם בני יומן או לא.
ב. אם דרך ענבים בגת של עובד כוכבים שלא
הכשירו מותר שהרי החרצנים והזגים יש בהם ס' כנגד קליפת הגת אבל אסור להוציא היין דרך
נקב שהיין של עובד כוכבים יורד בו שהנקב אסור והיין היוצא משם צלול מבלי תערובת החרצנים.
הגה. ואם עבר והוציאו דרך הנקב נראה לפי
מאי דקי"ל דסתם יינם בטל בס' כדלעיל סי' קל"ד דכאן ג"כ כל היין שרי
ולא אמרינן דנאסר ראשון ראשון וע"ל סימן צ"ט.
ג. יין שניתן לקנקנים של עובד כוכבים שלא
הוכשרו ואחר כך הריק אותו יין ועירבו עם יין אחר מרובה שהיה לו בקנקנים אחרים כשרים
אם יש ביין השני ס' כיין הראשון הכל מותר אפילו בשתייה ואם יש ביין השני מים כדי שיעור
ששה חלקים כנגד קליפת האסורים ג"כ מותר הכל בשתייה ואע"פ שלא היה מים ביין
הראשון.
ד. כלים האסורים מחמת יין של עובד כוכבים
מותר ליתן לתוכם בין מים בין שכר בין שאר משקים ובלבד שידיח בתחלה לחלוחי היין שעל
פני הכלים וכן מותר למלוח בהם.
ה. אם נתן יין בכלי אסור לא נתיר לתת בו
יין פעם אחרת עד שיכשירנו.
ו. אין עובד כוכבים מסיח לפי תומו נאמן בהכשר
כלים האסורים.
סימן קלח - דיני הכשר כלי היין. ובו י"א
סעיפים.
א. גת של אבן שזפתה עובד כוכבים ונתן בה
יין בשעת זפיתה או שזפתה ישראל ונתן בה יין ונגע בה העובד כוכבים בעוד משקה טופח עליה
צריכה ניגוב ואם דרך העובד כוכבים בזפותה אין די לה בניגוב אלא יקלוף הזפת ואח"כ
ינגב או עירוי בלא קליפה או יישנה י"ב חודש ושל עץ אם זפתה עובד כוכבים ונתן יין
בשעת זפיתה אפי' לא דרך בה או שזפתה ודרך בה אח"כ או שזפתה ישראל ונתן בה יין
ונגע בה העובד כוכבים בעוד משקה טופח עליה דין אחד להם שצריכה קליפה וניגוב או עירוי
בלא קליפה ואם יש נעורת של פשתן בין נסר לנסר או בלאי בגדים אין די לה בניגוב אלא צריכה
מילוי ועירוי או הגעלה ושל חרס זפתה העובד כוכבים ונתן בה יין בשעת זפיתה אפילו לא
דרך בה או שזפתה ישראל ונתן בה יין ונגע בה העובד כוכבים בעוד משקה טופח עליה אינה
ניתרת בקליפה וניגוב אלא במילוי ועירוי בלא קליפה ואם זפתה העובד כוכבים ודרך בה צריכה
קליפה ומילוי ועירוי או הגעלה בלא קליפה או יישון י"ב חדש או להסיקה בכבשן עד
שירפה הזפת וכל זה בזפותה אבל אם אינה זפותה יש לחלק שאם תחלת תשמישה ע"י עובד
כוכבי' צריכ' ניגוב ואם תחלת תשמישה ע"י ישראל סגי בהדחה אם היא של עץ או אבן
אבל אם היא של חרס צריכה ניגוב.
ב. גת הבנויה בלבנים או סיד וגפסים דינה
כשל חרס.
ג. הגת וכליו הצריכי' ניגוב ניתרי' בהגעלה
ע"י עירוי שמערה מכלי ראשון עליהם ולא תהא הגעלה זו פחותה מניגוב.
ד. גיגית גדולה שדורכין בה והמשפך וכלי המדה
והמחץ והוא כלי שדולין בו מהבור לחבית כולם דינם כגת.
ה. הקורה שעוצרים בה הענבים והדפים שמשימין
על העביט סגי להו בהדחה.
ו. העקלים שכורכים סביב העביט העשוים מחריות
של דקל ושל קנבוס מנגבן ושל שיפה ושל גמי בולעים יותר וצריך ליישנן י"ב חודש ואם
רצה לטהרן מיד מגעילן ברותחין או חולטן במי זיתים או מניחן תחת צנור שמימיו מקלחין
או במעיין שמימיו רודפין י"ב שעות ואח"כ יותרו.
ז. משמרת של יין של עובד כוכבים אם היא של
שער מדיחה ואם היא של צמר צריכה ניגוב ואם היא של פשתן צריכה ליישנה י"ב חדש.
ח. כלי חלף והוצין וכיוצא בהן מכפיפות שמסננים
בהן יין אם היו תפורים בחבלים מדיחן ואם היו אחוזות זו בזו בחיבור קשה צריכים ניגוב
ואם היו תפורות בפשתן מיישנן.
ט. כל מקום שצריך ניגוב צריך להתיר הקשרים
אבל בהכשר מילוי ועירוי וכן ביישון שנים עשר חדש אין צריך להתיר הקשרים.
י. כל מקום שאמרנו צריך ניגוב אם הם לחים
מקנחן באפר ואח"כ מדיחן במים ואח"כ מקנחן באפר פעם שנית ואח"כ מדיחן
במים ואם הם יבשים מקדים מים ואח"כ אפר ואח"כ מים ואח"כ אפר ואח"כ
מים.
יא. גת שדרך בה עובד כוכבים כשבא ישראל לנגבה
מכבד כדרכו ואין מחייבין אותו ללקט החרצנים.
