* חפש מילה הקשורה להלכה שהינך מחפש או מספר סימן
על ידי הקשת F3 או CTRL F *
על ידי הקשת F3 או CTRL F *
שלחן ערוך
סימן נח - דיני קריאת שמע וברכותיה. ובו
ז' סעיפים.
א. זמן קריאת שמע של שחרית משיראה את חבירו
הרגיל עמו קצת ברחוק ד' אמות ויכירנו ונמשך זמנה עד סוף ג' שעות שהוא רביע היום ומצוה
מן המובחר לקרותה כוותיקין (פירוש תלמידים. ורש''י פירש אנשים ענוים ומחבבים המצות)
שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם הנץ החמה (פירוש יציאת החמה כמו הנצו הרמונים) כדי שיסיים
קריאת שמע וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך התפלה מיד בהנץ החמה ומי שיוכל לכוין לעשות
כן שכרו מרובה מאד.
הגה. שיעור הנץ החמה הוא כמו שיעור שעה אחת
קודם שיעלה כל גוף השמש על הארץ.
ב. אם לא קרא אותה קודם הנץ החמה יש לו להקדים
לקרותה במהרה כל מה שיוכל.
ג. ומי שהוא אנוס כגון שהיה משכים לצאת לדרך
במקום גדודי חיה ולסטים שלא יוכל לעמוד ולא לכוין אפילו פרשה ראשונה ואפילו עד לבבך
או שבני השיירא (קראבאנ''א בלע''ז) הולכים מהרה ולא ימתינו לו כלל יכול לקרותה עם ברכותיה
משעלה עמוד השחר דכיון שעלה עמוד השחר שפיר קרינן ביה ובקומך וגם שפיר מקרי יוצר אור.
אבל אם אינו במקום גדודי חיה ולסטים וגם אין בני השיירא נחפזים כל כך אפילו יוצא לדרך
אחר שעלה עמוד השחר אינו קורא עד שיגיע זמנה.
ד. אם קראה משעלה עמוד השחר אף על פי שלא
היה אנוס יצא בדיעבד. ואם קראה בלא ברכות יחזור לקרותה בזמנה עם הברכות ועיין לקמן
סימן ס' (בית יוסף סימן מ''ו).
ה. אם נאנס ולא קרא קריאת שמע ערבית עד שעלה
עמוד השחר כיון שעדיין לא הנץ החמה קורא קריאת שמע ויוצא בה ידי חובת קריאת שמע ערבית
ואם היה אנוס באותה שעה לצאת לדרך מקום גדודי חיה ולסטים לא יקרא אז קריאת שמע פעם
שנית לצאת בה ידי חובת קריאת שמע של יום שמאחר שעשה לאותה שעה לילה אי אפשר לחזור ולעשותה
יום.
ו. אף על פי שזמנה נמשך עד סוף השעה הג'
אם עברה שעה ג' ולא קראה קורא אותה בברכותיה כל שעה ד' שהוא שליש היום ואין לו שכר
כקורא בזמנה ואם עברה שעה ד' ולא קראה קוראה בלא ברכותיה כל היום.
ז. אם לא קראה ביום יש אומרים שיש לה תשלומין
בערבית וכן אם לא קרא קריאת שמע בערבית יש לה תשלומין ביום ויש חולקים.
סימן נט - דין ברכה ראשונה ביוצר. ובו ה'
סעיפים.
א. ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם יוצר אור
ובורא חושך תקנו להזכיר מדת לילה ביום להוציא מלב האפיקורסים שאומרים שמי שברא אור
לא ברא חושך.
ב. אם טעה ואמר אשר בדברו מעריב ערבים ונזכר
מיד ואמר יוצר אור וגם סיים יוצר המאורות יצא אבל אם אמר בדברו מעריב ערבים ולא אמר
יוצר אור או לא סיים יוצר המאורות לא יצא ואם אמר יוצר אור ובורא חשך אשר בדברו מעריב
ערבים וגם סיים מעריב ערבים לא יצא.
הגה. והוא הדין אם לא אמר תחלה רק יוצר אור
אם סיים מעריב ערבים לא יצא (דברי עצמו לפרש כן הטור והרא''ש).
אבל אם סיים יוצר המאורות כיון שפתח יוצר
אור יצא אף על פי שהפסיק במעריב ערבים.
ג. יש אומרים שהקדושה שביוצר יחיד אומרה
לפי שאינה אלא סיפור דברים ויש אומרים שיחיד מדלגה ואינה נאמרת אלא בציבור ויש לחוש
לדבריהם וליזהר שיחיד יאמרנה בניגון וטעמים כקורא בתורה.
הגה. וכבר פשט המנהג כסברא ראשונה ויחיד
אומר אותה וכשעונין קדושה זאת אומרים אותה בקול רם (הגהות מיימוני פרק א' מהלכות ברכות
רוקח סימן רי''ח).
ד. ברכת יוצר וערבית אומר עם השליח ציבור
בנחת.
הגה. וימהר לסיים קודם שיסיים השליח ציבור
ויענה אחר שליח ציבור (הגהות מיימוניות פ''א מהלכות ברכות ורוקח סימן רי''ח) ומיהו
אם לא אמרה רק שמעה משליח ציבור יצא דברכות אלו השליח ציבור מוציא היחיד אע''פ שהוא
בקי מיהו אין השליח ציבור מוציא היחיד בפחות מי' (הר''י פרק מי שמתו).
ולא יענה אמן אחר סיום הבוחר בעמו ישראל
באהבה משום דהוי הפסק (ועיין לקמן סימן ס''א).
ה. אם טעה בברכת יוצר בענין שצריך לעמוד
אחר תחתיו אם טעה מקדושה ואילך אין השני צריך להתחיל אלא ממקום שפסק.
הגה. דהיינו שמתחיל מקדושה ואילך ואם טעה
קודם קדושה צריך להתחיל בראש (הר''י והרא''ש פרק אין עומדין והגהות מיימוני פרק י'
מהלכות תפלה וטור).
סימן ס - דין ברכות לקריאת שמע, ואם צריכים
כוונה. ובו ה' סעיפים.
א. ברכה שנייה אהבת עולם.
(הגה. ויש אומרים אהבה רבה וכן נוהגין בכל
אשכנז).
ואינה פותחת בברוך מפני שהיא סמוכה לברכת
יוצר אור ואם היא פוטרת ברכת התורה עיין לעיל סימן מ''ז.
ב. קרא קריאת שמע בלא ברכה יצא ידי חובת
קריאת שמע וחוזר וקורא הברכות בלא קריאת שמע, ונראה לי שטוב לחזור ולקרות קריאת שמע
עם הברכות.
ג. סדר הברכות אינו מעכב שאם הקדים שנייה
לראשונה יצא ידי חובת ברכות.
ד. יש אומרים שאין מצות צריכות כוונה, ויש
אומרים שצריכות כוונה לצאת בעשיית אותה מצוה, וכן הלכה.
ה. הקורא את שמע ולא כיון לבו בפסוק ראשון
שהוא שמע ישראל לא יצא ידי חובתו והשאר אם לא כיון לבו אפילו היה קורא בתורה או מגיה
הפרשיות האלו בעונת קריאת שמע יצא והוא שכיון לבו בפסוק ראשון.
סימן סא - דין כמה צריך לדקדק ולכוין בקריאת
שמע. ובו כ''ו סעיפים.
א. יקרא קריאת שמע בכוונה באימה ביראה ברתת
וזיע.
ב. אשר אנכי מצוך היום היינו לומר בכל יום
יהיו בעיניך כחדשים ולא כמי שכבר שמע אותו הרבה פעמים שאינו חביב אצלו.
ג. בקריאת שמע יש רמ''ה תיבות וכדי להשלים
רמ''ח כנגד איבריו של אדם מסיים שליח צבור ה' אלהיכם אמת וחוזר ואומר בקול רם ה' אלהיכם
אמת.
הגה. ובזה כל אדם יוצא הואיל ושומעין מפיו
של שליח ציבור ג' תיבות אלו (בית יוסף בשם אורחות חיים). ואם היחיד רוצה גם כן לאמרם
עם השליח צבור אין איסור בדבר.
ואם הוא קורא ביחיד יכוין בט''ו ווין שבאמת
ויציב שעולים צ' והם כנגד ג' שמות ההויה שכל שם עולה כ''ו וד' אותיותיו הם ל'.
הגה. ויש עוד טעם אחר בדבר דט''ו ווי''ן
עולין צ' והקריאה נחשבת א' הרי צ''א כמנין השם בקריאתו ובכתיבתו והוי כאילו אמר ה'
אדנ''י אמת (מהרי''ק שורש מ''ב ואגור). ויש שכתבו דכל הקורא קריאת שמע ביחיד יאמר אל
מלך נאמן שמע וגו' כי ג' תיבות אלו משלימין המנין של רמ''ח והוא במקום אמן שיש לענות
אחר ברוך הבוחר בעמו ישראל באהבה וכן נוהגין ונראה לי מכל מקום כשקורא עם הצבור לא
יאמר אל מלך נאמן רק יאמר אמן אחר השליח ציבור כשמסיים הברכה וכן נוהגין ונכון הוא.
ד. נוהגין לקרות פסוק ראשון בקול רם כדי
לעורר הכוונה.
ה. נוהגין ליתן ידיהם על פניהם בקריאת פסוק
ראשון כדי שלא יסתכל בדבר אחר שמונעו מלכוין.
ו. צריך להאריך בחי''ת של אחד כדי שימליך
הקב''ה בשמים ובארץ שלזה רומז החטוטרות שבאמצע גג החי''ת ויאריך בדלי''ת של אחד שיעור
שיחשוב שהקב''ה יחיד בעולמו ומושל בד' רוחות העולם ולא יאריך יותר מכשיעור זה ויש נוהגים
להטות הראש כפי המחשבה מעלה ומטה ולד' רוחות.
ז. ידגיש בדלי''ת שלא תהא כרי''ש.
ח. לא יחטוף בחי''ת ולא יאריך באל''ף.
ט. אסור לומר שמע ב' פעמים בין שכופל התיבות
שאומר שמע שמע בין שכופל הפסוק ראשון.
י. כשקורא קריאת שמע על מטתו מותר לקרות
כל הפרשה ולחזור ולקרותה ויש מי שאומר שגם בזה יש ליזהר מלומר פסוק ראשון.
(הגה. ב' פעמים).
יא. האומרים באשמורת בסליחות וביום כיפור
בתפילת נעילה ב' פעמים פסוק שמע ישראל יש ללמדם שלא יאמרו.
יב. ה' הוא האלהים שאומרים אותו ביום כפור
בתפילת נעילה ז' פעמים מנהג כשר הוא.
הגה. יש אומרים שיש ליזהר שלא לענות על שום
ברכה ב' פעמים אמן (בית יוסף בשם אוהל מועד).
יג. אחר פסוק ראשון צריך לומר ''ברוך שם
כבוד מלכותו לעולם ועד'' בחשאי.
יד. צריך להפסיק מעט בין לעולם ועד לואהבת
כדי להפסיק בין קבלת מלכות שמים לשאר מצות.
הגה. ויש להפסיק בפסוק ראשון בין ישראל לה'
ובין אלהינו לה' השני כדי שיהא נשמע שמע ישראל כי ה' שהוא אלהינו הוא ה' אחד. ויש להפסיק
מעט בין אחד לברוך כי עיקר קבול מלכות שמים הוא פסוק ראשון (אבודרהם).
טו. צריך להפסיק בין היום על לבבך ובין היום
לאהבה שלא יהא נראה היום ולא למחר.
טז. צריך להפסיק בין נשבע לה' כדי להטעים
יפה העי''ן שלא תהא נראית כה''א.
יז. צריך להתיז זיי''ן של תזכרו דלא לשתמע
תשקרו או תשכרו והוי כעבדים המשמשים על מנת לקבל פרס וכן צריך להתיז זיי''ן של וזכרתם.
יח. ידגיש יו''ד של שמע ישראל שלא תבלע ושלא
תראה אל''ף וכן יו''ד דוהיו דלא לשתמע והאו.
יט. צריך ליתן ריוח בין וחרה לאף דלא לשתמע
וחרף.
כ. צריך ליתן ריוח בין תיבה שתחילתה כסוף
תיבה שלפניה כגון בכל לבבך על לבבכם בכל לבבכם עשב בשדך ואבדתם מהרה הכנף פתיל אתכם
מארץ.
כא. צריך בכל אל''ף שאחר מ''ם להפסיק ביניהם
כגון ולמדתם אותם וקשרתם אותם ושמתם את וראיתם אותו (וזכרתם את ועשיתם את) שלא יהא
נראה כקורא מותם מת.
כב. אף בפסוקי דזמרה ובתפלה צריך לדקדק בכך.
הגה. והוא הדין הקורא בתורה בנביאים ובכתובים
יש ליזהר (בית יוסף בשם הרד''ק).
כג. צריך לדקדק שלא ירפה החזק ולא יחזק הרפה
ולא יניח הנד ולא יניד הנח.
כד. צריך לקרות קריאת שמע בטעמים כמו שהם
בתורה.
הגה. אבל לא נהגו כן במדינות אלו ומכל מקום
המדקדקים מחמירים בכך.
כה. כשיאמר וקשרתם לאות על ידך ימשמש בתפילין
של יד וכשיאמר והיו לטוטפות בין עיניך ימשמש בשל ראש וכשיאמר וראיתם אותו ימשמש בב'
ציציות שלפניו (ועיין לעיל סימן כ''ד סעיף ד').
כו. יש נוהגים לקרות קריאת שמע בקול רם ויש
נוהגים לקרותו בלחש.
הגה. ומכל מקום יאמרו פסוק ראשון בקול רם
וכן נוהגין.
סימן סב - מי שלא דקדק בקריאת שמע או לא
השמיע לאזנו. ובו ה' סעיפים.
א. אף על פי שמצוה לדקדק באותיותיה קראה
ולא דקדק בהן יצא.
ב. יכול לקרותה בכל לשון ויזהר מדברי שיבוש
שבאותו לשון וידקדק בו כמו בלשון הקודש.
ג. צריך להשמיע לאזנו מה שמוציא בפיו ואם
לא השמיע לאזנו יצא ובלבד שיוציא בשפתיו.
ד. אם מחמת חולי או אונס אחר קרא קריאת שמע
בלבו יצא.
הגה. ואף לכתחלה יעשה כן אם הוא במקום שאינו
נקי לגמרי ואינו יכול לנקותו משום אונס יהרהר בלבו. ובלבד שלא יהא מקום מטונף לגמרי
דאסור להרהר בדברי תורה במקום הטינופת (בית יוסף סימן כ''ה).
ה. צריך שליח צבור להשמיע קולו בשמע ישראל
כדי שישמעו הקהל וימליכו שם שמים יחד.
סימן סג - לישב בשעת קריאת שמע, ולא יישן.
ובו ט' סעיפים.
א. קורא אותה מהלך או עומד או שוכב או רוכב
על גבי בהמה או יושב אבל לא פרקדן דהיינו שפניו טוחות בקרקע או מושלך על גבו ופניו
למעלה אבל קורא והוא שוכב על צדו.
הגה. (מאחר שכבר שוכב ואיכא טרחא לעמוד)
(הר''י פרק מי שמתו).
ואם היה בעל בשר הרבה ואינו יכול להתהפך
על צדו או שהיה חולה נוטה מעט לצדו וקורא.
ב. מי שרוצה להחמיר לעמוד כשהוא יושב ולקרותה
מעומד נקרא עבריין.
ג. היה מהלך בדרך ורצה לקרות קריאת שמע צריך
לעמוד בפסוק ראשון.
ד. עיקר הכוונה הוא בפסוק ראשון הלכך אם
קרא ולא כוון לבו בפסוק ראשון לא יצא ידי חובתו וחוזר וקורא ואפילו למאן דאמר מצות
אינן צריכות כוונה מודה הכא.
ה. אם היה ישן מצערים אותו ומעירים אותו
עד שיקרא פסוק ראשון והוא ער ממש מכאן ואילך אין מצערים אותו כדי שיקרא והוא ער ממש
שאף על פי שהוא קורא מתנמנם יצא.
הגה. ודין שתוי ושכור עיין לקמן סימן צ''ט
סעיף א'.
ו. הקורא קריאת שמע לא ירמוז בעיניו ולא
יקרוץ בשפתיו ולא יראה באצבעותיו בפרשה ראשונה שהוא עיקר קבלת עול מלכות שמים מפני
שנראה כקורא עראי וכתיב ודברת בם ודרשינן עשה אותם קבע.
ז. היה עוסק במלאכה ורצה לקרות קריאת שמע
יתבטל ממלאכתו עד שיקרא פרשה ראשונה כדי שלא יהא כקורא עראי.
ח. האומנין וכן בעל הבית שהיו עושים מלאכה
בראש האילן או בראש שורות הבנין קורין קריאת שמע במקומם ואינם צריכים לירד.
ט. הכתף אף על פי שמשאו על כתיפו קורא קריאת
שמע אבל לא יתחיל בשעה שטוען ולא בשעה שפורק מפני שאין לבו מיושב.
סימן סד - דין הטועה בקריאת שמע. ובו ד'
סעיפים.
א. קראה למפרע לא יצא במה דברים אמורים בסדר
הפסוקים אבל אם הקדים פרשה לחברתה אף על פי שאינו רשאי יצא לפי שאינה סמוכה לה בתורה.
ב. קרא פרשה וטעה בה אם יודע היכן טעה כגון
שקרא כולה אלא שדילג פסוק אחד באמצע חוזר לראש אותו הפסוק וגומר הפרשה ואם אינו יודע
היכן טעה חוזר לראש הפרשה.
ג. טעה בין פרשה לפרשה שהוא יודע שסיים פרשה
ואינו יודע אם ראשונה אם שנייה חוזר לפרשה ראשונה ויתחיל והיה אם שמוע.
ד. היה עומד בוכתבתם ואינו יודע אם בוכתבתם
שבפרשה ראשונה אם בוכתבתם שבפרשה שנייה חוזר לוכתבתם שבראשונה והני מילי שלא התחיל
למען ירבו ימיכם אבל אם התחיל למען ירבו ימיכם אין צריך לחזור דסירכיה נקט ואתא.
סימן סה - הנכנס לבית הכנסת ומצא ציבור קוראין
קריאת שמע, או שהפסיק בשעת הקריאה. ובו ג' סעיפים.
א. קראה סירוגין דהיינו שהתחיל לקרות והפסיק
בין בשתיקה בין בדיבור וחזר וגמרה אפילו שהה כדי לגמור את כולה יצא אפילו היה ההפסק
מחמת אונס.
הגה. ויש אומרים דאם היה אנוס והפסיק כדי
לגמור את כולה חוזר לראש והכי נהוג ומשערין ענין השהייה לפי הקורא ולא לפי רוב בני
אדם (רשב''א סוף פרק היה קורא). וכן הוא לקמן סימן ק''ד.
ב. קרא קריאת שמע ונכנס לבית הכנסת ומצא
צבור שקורין קריאת שמע צריך לקרות עמהם פסוק ראשון שלא יראה כאלו אינו רוצה לקבל עול
מלכות שמים עם חביריו והוא הדין אם הוא בבית הכנסת ואומר דברי תחנונים או פסוקים במקום
שרשאי לפסוק אבל אם הוא עסוק במקום שאינו רשאי לפסוק כגון מברוך שאמר ואילך לא יפסיק
אלא יאמר התיבות שהוא אומר בשעה שהציבור אומרים פסוק ראשון בניגון הצבור שיהיה נראה
כאלו קורא עמהם.
ג. קרא קריאת שמע ונכנס לבית הכנסת ומצא
צבור שקורין קריאת שמע טוב שיקרא עמהם כל קריאת שמע ויקבל שכר כקורא בתורה.
הגה. אבל אינו חייב רק בפסוק ראשון כמו שנתבאר.
סימן סו - באיזה מקום יכול להפסיק ובאיזה
מקום לא יפסיק. ובו י' סעיפים.
א. בין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשיב
שלום לכל אדם ובאמצע שואל בשלום מי שהוא ירא ממנו כגון אביו או רבו או מי שהוא גדול
ממנו בחכמה וכל שכן מלך או אנס ומשיב שלום לאדם נכבד ואפילו באמצע הפסוק חוץ מפסוק
שמע ישראל וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שלא יפסיק בהם כלל אם לא מפני מי שירא שמא
יהרגנו.
ב. אם שכח להניח ציצית ותפילין יכול להפסיק
בין הפרקים להניחם ויברך עליהם.
הגה. ויש אומרים שלא יברך עליהם עד אחר התפלה
והכי נהוג לענין טלית.
ג. לקדיש ולקדושה ולברכו מפסיק אפילו באמצע
הפסוק וכן למודים אבל לא יאמר אלא תיבת מודים בלבד.
הגה. וכן בברכו לא יאמר יתברך וישתבח כו'.
ויש אומרים דאמן שעונין אחר ברכת האל הקדוש ואחר שומע תפלה יש לו דין קדושה ויוכל לענות
אותם בקריאת שמע וכן עיקר. ולכל הני מילי פוסקים מכל שכן באומר תחנונים (תשובת הרשב''א).
ד. יש מי שאומר שמפסיק ויש מי שאומר שאינו
מפסיק והלכה כדבריו.
ה. ואלו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה
בין שניה לשמע בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר אבל בין ויאמר לאמת ויציב
לא יפסיק שלא להפסיק בין ה' לאמת אלא יאמר אני ה' אלהיכם אמת ואז יפסיק כדין באמצע
הפרק.
ו. אם פסק מפני היראה או הכבוד אחר שאמר
אמת או שסיים קודם החזן וסמך ה' אלהיכם עם אמת וממתין שיתחיל החזן ושיאמר עמו אינו
צריך לחזור ולומר פעם אחרת אמת.
ז. אינו אומר אמן אחר גאל ישראל משום דהוי
הפסק.
הגה. ויש אומרים דעונין אמן וכן נוהגין לענות
אחר השליח ציבור. אבל אם התפלל לבד אין עונין אמן כדלקמן סימן רט''ו.
ח. צריך לסמוך גאולה לתפלה ולא יפסיק לאחר
שאמר גאל ישראל רק אם אירעו אונס שלא הניח תפילין ונזדמנו לו בין גאולה לתפלה מניח
אז ולא יברך עליהם עד אחר שיתפלל אבל טלית לא יניח אז ואם עד שלא אמר גאל ישראל נזדמנו
לו טלית ותפילין מניחם ולא יברך עליהם עד אחר תפלה.
הגה. ויש אומרים שקודם גאל ישראל יברך על
התפילין והכי נהוג (מרדכי ותוספות והגהות מיימוני מהלכות קריאת שמע).
ט. אין לענות קדיש וקדושה בין גאולה לתפלה
וכיצד עושה ממתין בשירה חדשה כדי לענות.
י. כל מי שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה
ערבית לא יצא ידי חובת המצוה כתקנה.
הגה. מי שהוא אנוס ודחוק ואין לו פנאי להתפלל
מיד אחר קריאת שמע יקרא קריאת שמע עד אמת וימתין לומר שאר הברכות עד שיתפלל שאז יאמר
ויציב ונכון וכו' ויתפלל כדי שיסמוך גאולה לתפלה (בית יוסף בשם רוקח סימן שכ''א).
סימן סז - דין ספק אם קרא קריאת שמע. ובו
סעיף אחד.
א. ספק אם קרא קריאת שמע חוזר וקורא ומברך
לפניה ולאחריה אבל אם יודע שקראה אלא שמסופק אם ברך לפניה ולאחריה אינו חוזר ומברך.
סימן סח - שלא להפסיק בפיוטין. ובו סעיף
אחד.
א. יש מקומות שמפסיקים בברכות קריאת שמע
לומר פיוטים ונכון למנוע מלאמרם משום דהוי הפסק.
הגה. ויש אומרים דאין איסור בדבר (הר''י
סוף פרק אין עומדין והרשב''א והטור) וכן נוהגין בכל המקומות לאמרם והמיקל ואינו אומרם
לא הפסיד. ומכל מקום לא יעסוק בשום דבר אפילו בדברי תורה אסור להפסיק ולעסוק כל זמן
שהצבור אומר פיוטים וכל שכן שאסור לדבר שום שיחה בטילה ומכל מקום מי שלומד על ידי הרהור
שרואה בספר ומהרהר לית ביה איסורא דהרהור לאו כדיבור דמי אלא שמתוך כך יבואו לדבר ויבואו
לידי הפסק ועל כן אין לאדם לפרוש עצמו מהציבור במקום שנהגו לאמרם ויאמר אותם עמהם ועיין
לקמן סימן צ' סעיף י' (מהרי''ל ודרכי משה).
סימן סט - דין פורס על שמע. ובו ב' סעיפים.
א. אם יש בני אדם שהתפללו כל אחד בפני עצמו
ביחיד ולא שמעו לא קדיש ולא קדושה עומד אחד מהם ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה יוצר
אור ולא יותר וזה נקרא פורס על שמע לשון חתיכה פרוסה שאין אומרים אלא קצת ממנה.
הגה. ועכשיו לא נהגו לומר כל ברכת יוצר אור
אלא אומרים קדיש וברכו והם עונים אחריו ברוך ה' וכו'. יש אומרים שפורסין בקריאת שמע
של ערבית כמו בשחרית (כל בו ובית יוסף בשם הר''ן) ולא נהגו כן משום דליכא קדיש קודם
ברכו של ערבית.
לאחר שסיימו ברכת יוצר אור אומר אבות וגבורות
וקדושה ואתה קדוש וזה נקרא עובר לפני התיבה ואין עושין דברים אלו בפחות מי' משום דהוי
דברים שבקדושה וצריך לחזור אחר ו' שלא שמעו דהיינו רוב העשרה ואם אינם נמצאים אפילו
בשביל אחד שלא שמע אומרים ואפילו מי ששמע יכול לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה בשביל
אותו שלא שמע ומכל מקום אם אותו שלא שמע בקי לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה מוטב שיפרוס
ויעבור לפני התיבה הוא משיפרוס ויעבור לפני התיבה אחר שכבר שמע.
הגה. ומי שעובר לפני התיבה ואמר ג' הברכות
הראשונות ישלים כל התפלה ולא יפסיק אף על פי שכבר התפלל אבל האחרים יכולין להפסיק אחר
כך וכל שכן שאם לא התפלל הפורס והעובר לפני התיבה תחלה שישלים תפלתו אף על פי שיצטרך
לקרות אחר כך קריאת שמע ולא יסמוך גאולה לתפלה (בית יוסף בשם מהרי''א). ואסור להפסיק
בדברים אלו בין גאולה לתפלה או בקריאת שמע וברכותיה ולכן אסור לשליח ציבור להפסיק בין
קריאת שמע לתפלה או בקריאת שמע וברכותיה כדי לפרוס על שמע לאותן הבאים לבית הכנסת לאחר
שהתפללו הקהל קדיש וברכו והתחיל בברכת יוצר אור אבל בברכת ערבית שהיא רשות יכול להפסיק
להוציא אחרים ידי חובתם. ומכל מקום איש אחר יכול לפרוס על שמע או להתפלל בעשרה כל התפלה
אפילו באותו בית הכנסת שכבר התפללו להוציא אחרים ידי חובתם רק שלא יעמוד החזן השני
במקום שעמד הראשון דזהו נראה גנאי לראשונים דהוי כאלו לא יצאו בראשונה ידי חובתם (תשובת
מהר''י מינץ סימן ט''ו). ונראה לי דוקא שעדיין הראשונים בבית הכנסת אלא שהשלימו סדרם
אבל אם יצאו הראשונים יוכל לעמוד החזן אף במקום שעמד הראשון.
ב. סומא אף על פי שלא ראה מאורות מימיו פורס
על שמע ומברך יוצר המאורות שהוא נהנה במאורות שרואין אחרים שיורוהו הדרך אשר ילך בה.
