שלחן ערוך הלכות עבודת כוכבים סימן קלט-קנח
סימן קלט - דיני אלילים וביטולם ומשמשיהם
וכליהם. ובו ט"ו סעיפים.
א. אליל אסורה בהנאה היא ותשמישה ונויה ותקרובתה
בין של עובד כוכבים בין של ישראל אלא דשל עובד כוכבים אסורה מיד ושל ישראל אינה אסורה
עד שתיעבד ותשמישיה ונויה בין של עובד כוכבים בין של ישראל אינם אסורים עד שישתמשו
בהם ותקרובתה משהביאו לפניה ועשה ממנו תקרובת נאסר.
ב. אליל של ישראל אין לה ביטול אבל של עובד
כוכבים ותשמישיה ונויה יש להם ביטול ותקרובתה אין לה ביטול.
ג. איזהו נוי ואיזהו תקרובת כגון שמדליק
לפניה נרות או שטח לפניה בגדי' וכלים נאים לנוי ותקרובת כל שכיוצא בו קרב על גבי מזבח
כמו כל מיני מאכל כגון בשר שמנים וסלתות מים ומלח אם הניחו לפניה לשם תקרובת נאסר מיד
אבל דבר שאין מקריבין ממנו בפנים אינו נאסר אלא א"כ עשה ממנו כעין זביחה או כעין
זריקה המשתברת והוא דרך לעובדה באותו דבר אע"פ שאין דרך לעובדה בזה הענין כיצד
אליל שעובדים אותה שמקשקשים לפניה במקל ושיבר מקל לפניה נאסר מפני ששבירת המקל דומה
לזביחה אבל אם אין עובדים אותה במקל כלל ושיבר מקל לפניה אינו חייב ולא נאסר ואם עבדה
בקשקוש מקלו והוא דרך עבודתה חייב ולא נאסר וכן בכל דבר שעובדה כדרך עבודתה בין אם
הוא דרך כבוד או דרך בזיון ואינו כעין פנים חייב ולא נאסר אבל אם לא עבדה במקל כדרך
עבודתו אלא זרקו לפניה אינו חייב ולא נאסר.
ד. שחט לפניה חגב נאסר אפי' אין דרך לעובדה
בחגב כלל.
ה. כל דבר שכיוצא בו קרב לפנים אם מוצא אותו
בפני אלילים או שמוצא אותו לפנים מהמחיצה הפרוסה לפניה אסור שאנו תולים שהכניסה שם
לשם תקרובת ואפילו מים ומלח שאינו דרך כבוד וכל שמוצא חוץ מהמחיצה אם הוא דרך כבוד
אסור משום נוי ואם לאו מותר ופעור ומרקוליס כל מה שמצא עמהם אפילו דרך בזיון בחוץ הכל
אסור.
ו. מה שרואין שמכניסין אותו לאלילים של עובד
כוכבים ועדיין לא נכנס מותר שעדיין לא נעשה תקרובת.
ז. מצא בראשה מעות כסות וכלים אם מצאן דרך
כבוד אסורים ואם הם דרך בזיון כגון כיס תלוי בצוארו ובגד מקופלת על כתפו וכלי כפוי
על ראשו מותרים.
ח. הככרות שנותנים לכהנים מותרים שאין מקריבים
אותם לעבודת כוכבים אלא חק לכהנים.
ט. נרות של שעוה שמדליקין לפניה נויה הם
ואסורים ואם משכנם או מכרן לישראל מותרים דכיון שכיבן לצורך עצמו זהו ביטולן.
י. חתיכות שעוה שנותנים לפניה מותרות דלאו
נויה ולא תקרובתה.
יא. מלבושים שלובשים הכהנים כשנכנסים לבית
אלילים נוי שלהם הן ולא נוי של אלילים ואפילו ביטול אינם צריכים ויש מי שמצריך ביטול.
יב. כלים שאוחז בידו והמחתה שמקטיר בה משמשיה
הם וצריכים ביטול ואם מכרן העובד כוכבים או משכנן לישראל זהו ביטולם ויש אומרים שאין
זה ביטולם.
יג. נרות ושעוה של אלילים אסורים לנר מצוה
דשבת ודחנוכה ודבית הכנסת וכן תכשיטי הכהנים לא יתקן מהם טליתות ולא שום דבר מצוה משום
דמאיסי.
יד. לא יכתוב ישראל על ספרי עובדי כוכבים
אלא אם כן מחקן שלא יהיה רישומן ניכר ויש מי שאומר דאפילו הכי לא יכתוב עליו דברי תפילות
ותחנונים דאין קטיגור נעשה סניגור.
טו. ספרי עובדי כוכבים ביד ישראל יש מי שאומר
שאין איסור למכרם.
הגה. וי"א שאסור למכרם לכל עובד כוכבים
אם הם ספרים השייכים לזמר בהם לעבודת כוכבים וי"א דדוקא לכהנים אסור למכור אבל
לא לשאר עובדי כוכבים והמחמיר תבא עליו ברכה ואפילו למכור להם קלפים ודיו לכתוב בהם
ספרי דתן יש מחמירין לאסרן
ויש מי שאומר שאסור להלוות לצורך בנין בית
אלילים של עובדי כוכבים או לתכשיטיה או למשמשיה וכ"ש למכור לה תשמישים כגון מחתות
והמונע מצליח ואין לקשור ספרי עובדי כוכבים חוץ מספרי הדיינים והסופרים ואם חשש משום
איבה כל מה שיכול להשמט ישמט.
סימן קמ - דין תקרובת עבודת כוכבים שנתערב.
ובו סעיף אחד.
א. אלילים ומשמשיה ותקרובתה אוסרים בכל שהוא
שאם נתערב אחר מהם אפי' באלף כולן אסורו' ואם א' מהתערובו' הראשון נתערב בשנים אחרים
ונפל מהג' אחד לב' אחרים הרי אלו האחרים מותרים וכן אם אחד מהתערובות הראשון נפל לים
או נשרף בענין שנאבד מהעולם כל הנשארים מותרים ליהנות בהם שנים שנים ביחד אבל לא האחד
לבדו ובלבד שלא יהנה אדם אחד מכולם ויש מי שאוסר אלא אם כן נפלו שתים לים הגדול או
נשרפים.
סימן קמא - דין הצלמים והצורות של עבודת
כוכבים. ובו ח' סעיפים.
א. כל הצלמים של עבודת כוכבים הנמצאים בכפרים
אסורים דסתמא לשם אלילים נעשו והנמצאים בכרכים מותרים דודאי לנוי נעשו אא"כ עומדין
על פתח המדינה והיה ביד הצורה צורת מקל או צפור או כדור או סייף או עטרה וטבעת.
הגה. צורת שמשתחוים לו דינו כדין צלם ואסור
בלא ביטול אבל אותן שתולין בצואר לזכרון לא מקרי צלם ומותר.
ב. המוצא שברי צלמים מושלכים או בתוך שברי
נחושת או אפילו שברי אלילים עצמן מותרים אבל מצא תבנית יד או רגל והוא עומד על בסיסו
אסור.
ג. המוצא כלים ועליהם צורות חמה או לבנה
הגה. דהיינו צורות הנעשים לשם חמה ולבנה
כמו שעושים בעלי הטלסמאות צורות לכוכבים כגון צורות המתייחסות לשמש מציירים מלך מעוטר
יושב על עגלה וכן כיוצא בזה בלבנה יש להם צורה מיוחדת
או דרקון והוא דומה לנחש ויש כמין סנפירין
בין פרק חוליות שבצואר אם הכלים מכובדים אסורים שודאי נעשו לשם אלילים ואם הם מבוזים
מותרים שלא נעשו אלא לנוי ואלו הם מכובדים שעל השיראים ונזמים וטבעת ומבוזים יורות
קומקמוסים חמי חמין וכוסות ששותים בהם בין אם הם למטה מהמים או למעלה מהמים וכל זה
בסתם שאין אנו יודעי' שנעבדו כלי' הללו אבל בידוע שלא נעבדו כלים הללו שעל המכובדי'
נמי מותרי' ויש מי שאומר שכל צורה שהיא נעבדת בודאי אפילו על המבוזים אסורים אע"פ
שאין אנו יודעים שכלים הללו נעבדו ולפי זה בזמן הזה שמחקקים חקק בכלים ומציירים בהם
אלילים המוציא כלים שיש בהם אלילים אסורים.
הגה. והמנהג כסברא הראשונה ובזמן הזה שאין
העובדי כוכבים עובדין לצורות הללו מותרים בהנאה אם מוצאן אבל אין להשהותן ויש מחמירים
בכל הצורות הנזכרות, אף על גב דידעינן דלא פלחי להו. וצורת דרקון מותר לעשותה אלא שאסור
להשהותה אצלו משום חשד.
ד. אסור לצייר צורות שבמדור שכינה כגון ד'
פנים בהדי הדדי וכן צורות שרפים ואופני' ומלאכי השרת וכן צורת אדם לבדו כל אלו אסור
לעשותם אפילו הם לנוי ואם עובד כוכבים עשאם לו אסור להשהותם.
הגה. ומיהו אם מוצא אותם מותרים מלבד בחמה
ולבנה שדרך העובד כוכבים לעבדם או שיש הוכחה שעשאן לעבדם שאז אסור ככל הצלמים כמו שנתבאר
בריש הסימן.
במה דברים אמורים בבולטת אבל בשוקעת כאותם
שאורגים בבגד ושמציירים בכותל בסמנין מותר לעשותם וצורת חמה ולבנה וכוכבים אסור בין
בולטת בין שוקעת ואם הם להתלמד להבין ולהורות כולן מותרות אפי' בולטות.
ה. טבעת שיש עליה חותם שהוא צורת אדם אם
היתה הצורה בולטת אסור להניחה ומותר לחתום בה ואם היתה הצורה שוקעת מותר להניחה ואסור
לחתו' בה מפני שהנחתם תעשה בו הצורה בולטת ואפילו חתם לו העובד כוכבים אסור להשהותה
וה"ה בשאר צורות האסורות.
ו. צורות הבהמות חיות ועופות ודגים וצורות
אילנות ודשאים וכיוצא בהם מותר לצור אותם ואפילו היתה הצורה בולטת.
ז. יש מי שאומר שלא אסרו בצורת אדם ודרקון
אלא דוקא בצורה שלימה בכל איבריה אבל צורת ראש או גוף בלא ראש אין בה שום איסור לא
במוצאו ולא בעושה.
ח. לא יעשה בית תבנית היכל כשיעור גבהו וארכו
ורחבו אכסדרה תבנית אולם. חצר תבנית עזרה. שלחן תבנית שלחן מנורה תבנית מנורה. אבל
עושה של חמשה קנים או של ששה או שמונה אבל של שבעה לא יעשה אפילו משאר מיני מתכות ואפילו
בלא גביעים וכפתורים ופרחים ואפי' אינה גבוהה י"ח טפחים.
סימן קמב שהאלילים ותשמישיהם אסורים בהנאה.
ובו ט"ו סעיפים.
א. כשם שהאלילים אסורים בהנאה כך כל הנאות
הבאות ממנה אסורות אפילו אם שרפה אסור ליהנות בגחלתה ואפרה אבל מותר ליהנות משלהבתה.
ב. סכין של אלילים ששחט בה הרי זה מותר מפני
שהוא מקלקל ואם היתה בהמ' מסוכנת הרי זו אסורה מפני שהוא מתקן והרי זה התקון מהנאת
משמשי אלילים וכן אסור לחתוך בה בשר מפני שהוא מתקן ואם חתך דרך הפסד והשחתה מותר.
ג. נטל ממנה כרכר וארג בו את הבגד אסור בהנאה
נתערב בבגדים אחרים יוליך דמי אותו הבגד לים המלח ושאר כל הבגדים מותרים.
ד. נטל ממנה עצים אסורים בהנאה הסיק בהם
את התנור בין חדש בין ישן יוצן ואחר כך יחם אותו בעצי היתר ואם לא צננו ואפה בו את
הפת הרי זה אסור בהנאה דיש שבח עצי איסור בפת נתערבה באחרות יוליך דמי אותה הפת לים
המלח ושאר כל הככרות מותרים גרף את כל האש ואחר כך בישל או אפה בחומו של תנור הרי זה
מותר שהרי עצי האיסור הלכו להם.
הגה. הא דאמרינן יש שבח עצים בפת היינו בדבר
שאסור בהנאה אבל אם אפה או בשל אצל דבר שאסור באכילה אפי' אבוקה כנגדו מותר.
ה. קערות וכוסות וקדירות וצלוחיות שבשלן
היוצר בעצי האלילים הרי אלו אסורי' בהנאה שהרי דבר האסור בהנאה עשה אותם חדשים.
ו. פת שבשלה ע"ג גחלים של עצי אלילים
מותרת כיון שנעשו גחלים הלך איסורן אע''פ שהן בוערות.
ז. קדרה שבישלה בעצי אלילים ובעצי היתר הרי
התבשיל אסור ואע"פ שזה וזה גורם שבשעה שנתבשלה מחמת עצי האיסור עדיין לא באו עצי
ההיתר ונמצא מקצת הבישול בעצי היתר ומקצתו באיסור.
ח. אפרוחים שקננו באשרה ואינם צריכים לאמן
מותרין אבל ביצים שעליה וכן אפרוחים שצריכים לאמן אסורים והקן עצמו שבראשה מותר מפני
שהעוף מביא עציו ממקום אחר.
ט. האשרה בין שהיתה נעבדת בין שהיתה אלילים
מונחת תחתיה אסור לישב בצלה ואם יש לו דרך אחרת קצרה כמוה אסור לעבור תחתיה ואם לאו
עובר תחתיה כשהוא רץ.
י. צל בית אלילים תוכו ונגד פתחו תוך ארבע
אמות אסור צל שלאחריו מותר ואפי' תוכו אם גוזל הרבים שקדם לו הדרך ואח"כ בנה שם
בית של אלילים מותר לעבור דרך שם אבל אם קדם הבית לדרך אסור ויש אוסרים בכל גוונא.
יא. מותר ליטע תחת האשרה ירקות בין בימות
החמה שהם צריכים לצל בין בימות הגשמים מפני שצל האשרה שהוא אסור עם הקרקע שאינה נאסרת
גורמים לירקות אלו לצמוח וכל שדבר איסור ודבר מותר גורמין לו הרי זו מותר בכל מקום
לפיכך שדה שזבלה בזבל של אלילים מותר לזרוע אותה ופרה שפטמה בכרשיני אלילים תיאכל וכן
כל כיוצא בזה.
יב. אילן ששומרים פירותיו לעשות מהם שכר
לשתותו ביום חגם אסור בידוע שהיא אשרה.
יג. אילני סרק שרגילין ליטע בפני אלילים
לא גרע מנוי אלילים ואסור.
יד. מרחץ שיש בה אלילים מותר לרחוץ בה מפני
שהיא נעשית לשם נוי ולא לעבדה שנאמר אלהיהם בזמן שנוהגים בה מנהג אלהות ולא בזמן שמבזים
אותה כגון זו שהיא עומדת על הביב והכל משתינים בפניה ואם היה דרך עבודתה בכך אסור.
טו. אסור לשמוע כלי שיר של אלילים או להסתכל
בנוי אלילים כיון שנהנה בראייה.
סימן קמג - שלא לבנות ביתו סמוך לבית עבודת
כוכבים ובאיזה אופן מותר ליהנות מעבודת כוכבים. ובו ו' סעיפים.
א. מי שהיה ביתו סמוך לבית אלילים ונפל אסור
לבנותו כיצד יעשה כונס לתוך שלו ובונה ואותו הריוח ממלאו קוצים או צואה כדי שלא ירחיב
בבית אלילים היה הכותל שלו ושל אלילים ידון מחצה למחצה שלו מותר בהנאה ושל אלילים הכל
אסור בהנאה אבניו ועציו ואפרו.
ב. אסור לבנות עם העובד כוכבים כיפה שמעמידים
בה אלילים ואם עבר ובנה שכרו מותר אבל בונה הוא לכתחילה הטרקלין או החצר שיש בה אותה
הכיפה.
ג. היה לאלילים גנה או מרחץ והטובה היוצאת
מהם היא לכהנים מותר ליהנות מהם שלא בטובה ואסור ליהנות מהם בטובה ואפי' יש לאחרים
חלק בטובה עם הכהנים ואם אין הטובה היוצאת מהם לכהנים אלא לעובדיה מותר ליהנות מהם
אפילו בטובה אפילו הגנה והמרחץ לאלילים לבדה.
הגה. וי"א שאין אסור ליהנות ממנה אם
הטובה באה לכהני' אלא כשהם עומדים בחצר עבודת כוכבים עצמה אבל כשאין עומדין לפניה אע"פ
שהטובה היוצאת מהם היא לכהנים מותר ליהנות ממנה אם לא שהטובה לעבודת כוכבים עצמה ויש
לסמוך על זה להקל.
ד. חלילים של אלילים אסור לספוד בהם.
ה. חנויות של אלילים אסור לשכור מהם.
ו. גבאים שנוטלים מכס לאלילים אסור ליתן
להם.
הגה. וכן בכאן אינו אסור אלא כשנופל השכר
לצרכי עבודת כוכבים עצמה אבל כשנופל לכיס בני המדינה אע"'פ שהם קונים צרכי עבודת
כוכבים שרי.
סימן קמד - דמי עבודת כוכבים מה דינם. ובו
ב' סעיפי'.
א. דמי האליל ביד ישראל שמכרה אסורים אבל
אם מכרה עובד כוכבים אפילו מכרה כדי לעבדה הדמים מותרים ודווקא שהדבר ידוע שמכרה לעשות
צרכיו בדמיה אבל אם אינו ידוע יש לחוש שמא מכרה לקנות בדמיה אלילים אחרים והרי המעות
מוקצין לאלילים ואסורים.
ב. יש אומרי' שאם ביד ישראל יין נסך ואלילי'
ומכרם לעובד כוכבים בהקפה ומכרם העובד כוכבים לאחר קודם שיפרע לזה הישראל הדמים מותרים
בדיעבד.
סימן קמה - איזו אלילים של עובדי כוכבים
המותרים בהנאה. ובו ט' סעיפים.
א. כל שאין בו תפיסת יד אדם ולא עשהו אדם
אע"פ שנעבד הרי זה מותר בהנאה לפיכך המשתחוה להר לא נאסר ואפילו אבני הר שנדלדלו
ועדיין הם במקומם ועבדם שם אינן נאסרים וכן הנהרות והמעינות של רבים ואילנות שלא נטען
לשם אלילים אינם נאסרים ומכ"מ אע"פ שלא נאסר גוף האילן כשמשתחוה לו כל השריגים
והעלים והפירות שיוציא כל זמן שהוא נעבד אסורים בהנאה.
ב. דבר שאין בו תפיסת ידי אדם שנעבד אע''פ
שהנעבד עצמו מותר בהנאה ציפויו אסור בהנאה.
ג. בית שבנאו מתחילה שיהא הבית עצמו נעבד
וכן המשתחוה לבית בנוי הרי זה אסור בהנאה היה בנוי וסיידו וכיידו לשם אלילי' עד שנתחדש
נוטל מה שחידש והחידוש אסור בהנאה מפני שעשהו לעבדו ושאר הבית מותר הכניס אלילי' לתוך
הבית כל זמן שהוא שם הבית אסור בהנאה הוציאה הותר הבית.
הגה. ודוקא שלא הוקצה הבית לכך אבל הוקצה
לכך אינו מותר אלא א"כ הוציאה משם דרך בטול דהיינו שלא להכניס עוד שם ובישראל
לא מהני בטול כדלעיל סימן קל"ט.
ד. אבן שחצבה לעבדה אסורה בהנאה היתה חצובה
וציירה וכיידה שתיעבד אפי' צייר וכייד בגוף האבן נוטל מה שחידש והוא אסור בהנאה ושאר
האבן מותר.
ה. אבן שהעמיד עליה אלילים של עובד כוכבים
הרי זו אסורה כל זמן שהיא עליה סילקה האבן מותרת.
ו. אילן שנטעו מתחילה שיהא נעבד אסו' בהנאה
היה אילן נטוע וגדעו ופסלו לשם אלילים אפי' הבריך והרכיב בגופו של אילן והוציא שריגים
כורת את השריגים והם אסורים בהנאה ושאר האילן מותר. אילן שמעמידין תחתיו אלילים כל
זמן שהיא תחתיו אסור בהנאה נטלה מתחתיו הרי זה מותר מפני שאין האילן עצמו הוא הנעבד.
ז. אע"פ שקרקע עולם אינו נאסר אם עשה
בו מעשה כגון שחפר בו בורות שיחין ומערות לאלילים נאסר.
ח. בעלי חיים אינן נאסרים שאפילו השתחוה
לבהמה שלו לא נאסרה עשה בה מעשה ששחטה לאלילים אפי' סימן אחד נאסרה ואפילו אינה שלו
ודוקא עובד כוכבים אוסר דבר שאינו שלו אבל ישראל אינו אוסר של חבירו שודאי אינו מכוין
אלא לצערו ויש אומרים שאפילו אם יש לו חלק בה אינו אוסר ואם ישראל מומר הוא או שהתרו
בו וקבל התראה הרי זה אוסר.
ט. אף על פי שבעלי חיים אינם נאסרים אם החליף
בעלי חיים באלילים נאסרו אבל חליפי חליפין כגון שהחליף בעלי חיים בחליפי אלילים מותרי'
ויש אוסרים גם בזה.
סימן קמו - איזו עבודת כוכבים יש לה ביטול
ואיזו אין לה ביטול. ובו ט''ו סעיפים.
א. אלילים של עובד כוכבים שביטלה עובד כוכבים
מותרת אבל ישראל אינו יכול לבטל אלילים של עובד כוכבים וכל שכן של ישראל שאין לה ביטול
עולמית ואפילו אם יש לעובד כוכבים שותפות בה עמו אין ביטול העובד כוכבים מועיל לחלק
הישראל.
ב. אפילו אלילים של עובד כוכבים משבאה ליד
ישראל וזכה בה שוב אין לה ביטול והני מילי אלילים עצמם אבל משמשי אלילים ונויה אם באו
ליד ישראל ואח"כ ביטלה עובד כוכבים מותרים.
ג. הלוקח גרוטאות מן העובד כוכבים ומצא בהם
אלילים אם נתן מעות ולא משך יחזירם לעובד כוכבים וכן אם משך ולא נתן מעות אף על פי
שמשיכה בעובד כוכבים קונה כמקח טעות הוא נתן מעות ומשך יוליכם לים המלח.
ד. גר ועובד כוכבים שירשו את אביהם עובד
כוכבים יכול הגר לומר לעובד כוכבים טול אתה אלילים ואני מעות אבל משבאת האלילים לרשות
הגר אסור.
ה. עובד כוכבים מבטל אלילים אע"פ שאינה
שלו ואפילו אינו עובד לאותם אלילים ואפי' בעל כרחו ובלבד שידע בטיב אלילים אבל קטן
שאינו יודע בטיב אלילים וכן שוטה וכן מי שאינו עובד אלילים כגון גר תושב אינם יכולים
לבטלה.
ו. כיצד מבטלה נטל מהאשרה מקל או אפי' עלה
אחד לצרכו נתבטלה ובין האשרה עצמה ובין השפאים שנטל ממנה מותרים ואם נטל השפאים לצרכה
דהיינו ליפותה לא נתבטלה והיא אסורה והשפאים מותרים.
ז. אלילים של עובד כוכבים שקטע ראש אזנה
או ראש חוטמה או ראש אצבעה או שמיעכה בפניה אע"פ שלא חסרה בטלה מיעכה שלא בפניה
ולא חסרה או רקק בפניה השתין בפניה או גררה או זרק בה את הצואה לא בטלה.
הגה. וי"א דאפילו בטלה באמירה בעלמא
הוי ביטול אבל אם בטלה מכח אונס אינה מבוטלת עד שיעשה מעשה בגופה כמו שנתבאר.
ח. מכרה או משכנה אפילו לצורף ישראל לא בטלה
ויש מתירין בצורף ישראל.
הגה. ומשמשי עבודת כוכבים אם משכנו או מכרו
הוי ביטול.
ט. נפלה עליה מפולת ולא פינוה גנבוה לסטים
ולא תבעוה אינה בטלה.
י. הניחוה עובדיה והלכו להם בשעת שלום מותרת
בשעת מלחמה אסורה והוא שאינם יכולים לחזור לה אבל אם היו יכולים לחזור לה ולא חזרו
מותרת.
יא. אלילים של עובד כוכבים שנשברה מאליה
שבריה אסורים בהנאה עד שיבטלוה לפיכך המוצא שברי אלילים הרי אלו אסורים בהנאה שמא לא
ביטלה העובד כוכבים ואם היתה של פרקים והדיוט יכול להחזירה צריך לבטל כל פרק ופרק מפרקיה
ואם אינו יכול להחזיר כיון שבטל' אבר אחד ממנה בטלו כל השברים.
יב. מזבח של אלילים שנפגם עדיין הוא אסור
עד שינתץ רובו על ידי עובד כוכבים ובימוס שנפגם מותר איזהו בימוס ואיזו מזבח בימוס
אבן אחד מזבח אבנים הרבה.
יג. המבטל אלילים נתבטלו משמשיה ביטל משמשיה
לא נתבטלה היא.
יד. מצוה על כל המוצא אלילים שיבערנה ויאבדנה
וכיצד מבערה שוחק וזורה לרוח או מטיל לים.
טו. צריך לשרש אחר האלילי' ולכנות לה שם
גנאי.
סימן קמז - שלא להשביע בשם אלילים של עובדי
כוכבים ודיני הזכרת שמה. ובו ה' סעיפים.
א. הנודר או נשבע בשם אלילים הרי זה היה
לוקה ואסור להזכירה בשמה בין לצורך בין שלא לצורך.
ב. שם חגים שלהם שהם כשמות בני אדם אין חשש
להזכירם והוא שלא יקראם כמו שמזכירם אותם העובדי כוכבים בלשון חשיבות.
ג. אסור לגרום לעובד כוכבים שידור או שישבע
בשם אלילים.
ד. מותר להזכיר שם אלילים הכתובים בתורה
כמו כרע בל קורס נבו העורכים לגד שולחן.
ה. מותר להתלוצץ באלילים.
הגה. מותר לומר לעובד כוכבים אלהיך יהיה
בעזרך או יצליח מעשיך.
סימן קמח - דיני חגי האלילים. ובו י"ב
סעיפים.
א. שלשה ימים לפני חגם של עובדי כוכבים אסור
ליקח מהם ולמכור להם דבר המתקיים ומותר למכור להם דבר שאינו מתקיים עד יום חגם כגון
ירקות ותבשיל וכן אסור להשאיל ולשאול ולהלוותן וללוו' מהם ולפורען וליפרע מהם מלוה
בשטר או על המשכון אבל מלוה על פה נפרעים מהם מפני שהוא כמציל מידם ובזמן דידם תקיפה
אפילו בשטר חשיב כמציל מידם ואם היא מלוה ברבית אפילו במשכון חשיב כמציל מידם.
ב. עבר ונשא ונתן ביום חגם אסור בהנאה ואם
נשא ונתן בשלשה ימים שלפני החג מותר בהנאה.
ג. אם היה חגם של אותם העובדי כוכבים ימים
הרבה ג' או ד' או י' כל אותם הימים כיום אחד הם וכל אותם הימים אסורים עם ג' לפניהם.
ד. במה דברים אמורים בארץ ישראל אבל בשאר
ארצות אינו אסור אלא יום חגם בלבד.
ה. אסור לשלוח דורון לעובד כוכבים ביום חגם
אלא אם כן נודע לו שאינו מודה באלילים ואינו עובדם וכן עובד כוכבים ששלח ביום חגו דורון
לישראל לא יקבלנו ממנו ואם חושש לאיבה מקבלו ויזרקנו בפניו לבור או למקום האבד כלאחר
יד.
ו. יום שמתכנסים בו העובדי כוכבים להעמיד
להם שר ומקריבים ומקלסים לאלהיהם יום חגם הוא והרי הוא כשאר חגיהם.
ז. עובד כוכבים שעושה הוא חג לעצמו ומודה
לאלילים ומקלסה ביום שנולד בו ויום תגלחת זקנו ובלוריתו ויום שעלה בו מן הים ויום שיצא
בו מבית האסורים ויום שעשה בו משתה לבנו וכיוצא באלו אינו אסור אלא אותו יום ואותו
האיש בלבד.
ח. אין יום החג אסור אלא לעובדיה בו בלבד
אבל העובדי כוכבים ששמחים בו ואוכלים ושותים ומשמרים אותו או מפני מנהג או מפני כבוד
השר אבל הם אינם מודים בו הרי אלו מותרים לשאת ולתת עמהם.
ט. אסור ליכנס לבית העובד כוכבים ביום חגו
וליתן לו שלום מצאו בחוץ מותר אבל יאמר לו בשפה רפה ובכובד ראש.
י. אסור לכפול לו שלום לעובד כוכבים לעולם
לפיכך טוב להקדים לו שלום כדי שלא יתחיל העובד כוכבים ויצטרך לכפול לו שלום.
יא. עובדי כוכבים ההולכים לחגם למרחוק בהליכה
אסור לשאת ולתת עמהם והבאים מותרים והוא שלא יהיו קשורים זה בזה שאם היו קשורים שמא
דעתם לחזור אבל אם ישראל הולך שם בהליכה מותר לשאת ולתת עמו ובחזרה אסור ואם ישראל
מומר הוא לעבודת כוכבים גם בהליכה אסור.
יב. יש אומרים שאין כל דברים אלו אמורים
אלא באותו זמן אבל בזמן הזה אינם בקיאים בטיב אלילים לפיכך מותר לשאת ולתת עמהם ביום
חגם ולהלוותם וכל שאר דברים.
הגה. ואפילו נותנים המעות לכהנים אין עושין
מהם תקרובת או נוי אלילים אלא הכהנים אוכלים ושותים בו ועוד דאית בזה משום איבה אם
נפרוש עצמנו מהם ביום חגם ואנו שרויים ביניהם וצריכים לשאת ולתת עמהם כל השנה ולכן
אם נכנס לעיר ומצאם שמחים ביום חגם ישמח עמהם משום איבה דהוי כמחניף להם ומ"מ
בעל נפש ירחיק מלשמוח עמהם אם יוכל לעשות שלא יהיה לו איבה בדבר וכן אם שולח דורון
לעובד כוכבים בזמן הזה ביום שיש להם סימן אם יגיע להם דורון בחג ההוא אם אפשר לו ישלח
לו מבערב ואם לא ישלח לו בחג עצמו.
סימן קמט - דיני יריד מעובדי כוכבים ובו
ה' סעיפים.
א. עיר שעושים בה יריד ביום חגם והעובדי
כוכבים מתקבצים מכמה מקומות והולכים שם לכבוד עבודת כוכבים מותר לילך חוצה לה ואסור
ליכנס בתוכה היתה חוצה לה מותר ליכנס בתוכה ההולך ממקום למקום אסור לעבור בה אם הדרך
מיוחד לה.
ב. בד"א באכסנאי אבל בן עיר מותר ואם
הולך בשיירא מותר.
הגה. חצר של עבודת כוכבים י"א דדינו
כעיר של עבודת כוכבים ובזמן שאין העובדי כוכבים מתקבצים שם לתרפותן מותר ליכנס שם וי"א
דבכל ענין אסור אם אין דרך עובר בו למקום אחר אבל כשדרך עובר בו למקום אחר לכולי עלמא
מותר וכן המנהג פשוט לילך דרך אותו חצר למקום אחר ומ"מ מדת חסידות הוא להתרחק
מלילך בו אם יש לו דרך אחרת קצר כמוהו ועיין לעיל סימן קמ"ב.
ג. הולכים ליריד של עובדי כוכבי' ולוקחים
מהם בהמה עבדים ושפחות ובתים ושדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהם בד"א בלוקח
מבעל הבית שאינו נותן מכס אבל הלוקח שם מן התגר אסור מפני שהוא נותן מכס והמכס לאלילים
עבר ולקח בהמה נושר פרסותיה מהארבובה ולמטה ואם כסות וכלים לקח ירקבו לקח מעות וכלי
מתכות יוליכם לים המלח לקח עבד לא מעלין ולא מורידין.
ד. אם המכס הוא לכהנים ואוכלים ושותים אותו
ואין קונים ממנו לא תקרובת אלילים ולא נוייה מותר.
הגה. וסתם יריד בזמן הזה מותר דסתמא לאו
לעבודת כוכבים הוא. במקום שדרך עובדי כוכבים המוכרים לומר ועוד פשוט לאלוה מותר לקנות
ממנו דאפשר שיתננו לעניי עובדי כוכבים אבל אם מפרש בהדיא לעבודת כוכבים שלו או שידוע
שהוא לעבודת כוכבים או שאומר לקדש פלוני אסור לקנות ממנו.
ה. ישראל ההולך ליריד שמוכרים שם אלילים
וצרכיה אסור לישא וליתן עמו שאנו אומרים אלילים מכר ודמי אלילים ביד ישראל אסור.
סימן קנ - להתרחק מדרך אלילים ושלא לשחות
בפניה. ובו ג' סעיפים.
א. מצוה להתרחק מדרך אלילים ד' אמות.
ב. ישב לו קוץ ברגלו בפני אלילים או נתפזרו
לו מעות לפניה לא ישוח להסיר הקוץ וליטול המעות מפני שנראה כמשתחוה לה אלא ישב או יפנה
אחוריו או צדו לצד אלילים ואחר כך יטול.
ג. פרצופות המקלחות מים בפני אלילים לא יניח
פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק לאלילים.
הגה. י"א דכל שאינו אסור אלא מפני מראית
העין כגון בדין זה אם יש סכנה בדבר כגון אם ימות אם לא ישתה מותר לשתות ואין בזה משום
יהרג ואל יעבור. שרים או כהנים שיש להם צורת עבודת כוכבים בבגדיהם או שנושאים צורת
חמה לפניהם כדרך הגמונים אסור להשתחות להם או להסיר הכובע לפניהם רק בדרך שאינו נראה
כמו שנתפזרו מעותיו או שיקום לפניהם קודם בואם וכן יסיר הכובע וישתחוה קודם בואם ויש
מקילין בדבר הואיל וידוע שגם העובדי כוכבים אינם מסירים הכובע או משתחוים לצורת החמה
רק להשר וטוב להחמיר כסברא הראשונה.
סימן קנא - דברים המוצרכים לעבודת כוכבים
אסור לישראל למוכרם. ובו י"ד סעיפים.
א. דברים שהם מיוחדין למין ממיני אלילים
שבאותו מקום אסור למכור לעובדי אותם אלילים שבאותו מקום ואם קונה הרבה ביחד שניכר הדבר
שהוא קונה אותם לסחורה מותר וכן אם אומר שצריך אותם לדברים אחרים והישראל יודע שכדבריו
כן הוא מותר ודברים שאינם מיוחדים לה מוכרים אותם סתם ואם פירש העובד כוכבים שהוא קונה
אותם לאלילים אסור למכור לו אלא אם כן פסלן מלהקריבן לאלילים.
הגה. אסור למכור לעובד כוכבים מים כשיודעים
שרוצה לעשות מהן מים להטביל.
היו מעורבים דברים המיוחדים עם דברים שאינם
מיוחדין כגון לבונה זכה בכלל לבונה שחורה מוכר הכל סתם ואין חוששין שמא ילקט הזכה לבדה
לאלילים וכן כל כיוצא בזה.
הגה. ודוקא לכהן עבודת כוכבים או לעובד כוכבים
שחזקתו שיקטיר הלבונה לעבודת כוכבים אבל לסתם עובד כוכבים שרי י"א הא דאסור למכור
להם דברים השייכים לעבודתה היינו דוקא אם אין להם אחרים כיוצא בו או שלא יוכלו לקנות
במקום אחר אבל אם יכולים לקנות במקום אחר מותר למכור להם כל דבר ויש מחמירין ונהגו
להקל כסברא הראשונה וכל בעל נפש יחמיר לעצמו.
ב. אם העובד כוכבים מחזר אחר דברים המיוחדים
לאלילים ומערים לכלול דברים אחרים עמהם כדי שלא יבינו שקונה לצורך אלילים אסור למכרם
לו.
ג. אסור למכור שעוה לעובד כוכבים ביום חגו.
הגה. שדרכו לעשות נרות לעבודת כוכבים או
ביום שלפניו אבל בשאר ימים שרי וע"ל סוף סימן קל"ט.
ד. מקום שנהגו שלא למכור בהמה דקה לעובד
כוכבים אין מוכרין ובכ"מ אין מוכרין להם ולא לישראל החשוד למכור להם בהמה גסה
אם לא ע"י סרסור או שיודע שקונה אותה לשחיטה ועכשיו נהגו היתר בכל.
ה. אין מוכרים להם ולא לישראל החשוד למכור
להם ולא לישראל לסטים דבר שיש בו נזק לרבים כגון דובים ואריות ולא שום כלי זיין ולא
סדן ולא כבלים וקולרין ושלשלאות של ברזל ואפילו עשת של ברזל ולא משחיזים להם כלי זיין
ולא בונים להם מקום שדנים בו בני אדם.
ו. היו ישראל שוכנים בין עובדי כוכבים וכרתו
להם ברית מותר למכור כלי זיין לעבדי המלך וגייסותיו מפני שעושים עמהם מלחמה עם צרי
המדינה להצילה ונמצאו מגינים עליהם שהרי הם שרויים בתוכה.
ז. אין מוכרין להם בארץ ישראל כל דבר המחובר
כגון אילן וקמה אבל מוכרים על תנאי שיקוץ וקוצץ.
ח. אין מוכרים להם בתים ושדות בארץ ישראל
אבל משכירים להם בתים ולא שדות ובסוריא מוכרים בתים ומשכירים שדות ובחוצה לארץ מוכרים
אלו ואלו.
ט. לא ימכור ולא ישכיר לג' עובדי כוכבי'
ביחד בשכונת היהודים אבל לאחד או לשנים מותר למכור או להשכיר כל מה שירצה ולא חיישינן
שמא ימכור או ישכיר הוא לאחרים.
י. אף במקום שהתירו להשכיר לא התירו אלא
לאוצר וכיוצא בו אבל לא לדירה מפני שמכניס לתוכו אלילים בקבע.
הגה. והאידנא נהגו להשכיר אף לדירה כיון
שאין נוהגים להכניס עבודות כוכבים בבתיהם השוכר בית מעובד כוכבים יש להחמיר שלא להניח
שם עבודת כוכבי' של עובד כוכבי'.
יא. אסור ליתן מתנת חנם לעובד כוכבים שאינו
מכירו.
יב. מותר לפרנס ענייהם ולבקר חוליהם ולקבור
מתיהם ולהספידן ולנחם אבליהם משום דרכי שלום.
יג. אין ממחין ביד עניי עובדי כוכבים מליטול
לקט שכחה ופיאה.
יד. אסור לספר בשבחן אפילו לומר כמה נאה
עובד כוכבים זה בצורתו קל וחומר שיספר בשבח מעשיו או שיחבב דבר מדבריו אבל אם מכוין
בשבחו להודות להקב"ה שברא בריה נאה כזו מותר.
סימן קנב - שלא יאכל הישראל עם העובד כוכבים
אף על פי שאוכל משלו. ובו ב' סעיפים.
א. עובד כוכבים העושה משתה לחופת בנו או
בתו אסור לישראל לאכול שם אפילו אוכל משלו ושמש שלו עומד עליו ומשמש ומאימתי אסור משיתחיל
להכין צרכי הסעודה ולאחר ימי המשתה ל' יום ואם אומר שמזמינו בשביל החופה אסור עד י"ב
חדש ולאחר י"ב חדש מותר אלא אם כן הוא אדם חשוב.
ב. אם העובד כוכבים שעושה חופה שולח לבית
הישראל עופות חיים או דגים מותר.
סימן קנג - דיני יחוד ישראל וישראלית עם
העובד כוכבים*. ובו ד' סעיפים.
א. אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי
כוכבים ואין מוסרין בהמה לרועה שלהם מפני שהם חשודים על הרביעה ובמקומות שאינם חשודים
בה ואדרבה מכים ועונשים עליה מותר.
ב. לא יתייחד ישראל עם עובדי כוכבים מפני
שהם חשודים על שפיכות דמים.
ג. אם נזדמן לו בדרך עובד כוכבים חגור סייף
טופלו לימינו היו עולים בעליה או יורדים בירידה לא יהא ישראל למטה והעובד כוכבים למעלה
ולא ישחה לפניו לעולם. שאל לו להיכן אתה הולך אם היה צריך לילך פרסה יאמר שתי פרסאות
אני הולך.
הגה. במקום שנהגו לילך במרחץ בלא מכנסיים
אסור לילך למרחץ שרוחצים בו עובדי כוכבים ערומים אבל אם הישראל כבר במרחץ ובאו עובדי
כוכבים אין צריך לצאת.
ד. לא תתייחד ישראלית עם עובד כוכבים אפי'
הם רבי' ונשותיה' עמהם.
סימן קנד - דיני מיילדת עובדת כוכבים וישראלית.
ובו ב' סעיפים.
א. עובדת כוכבים לא תיילד לישראלית בינה
לבינה ואפילו אם היא מומחית וכן לא תניק לבן ישראל בביתה ואפילו אחרים עומדים על גבה
אבל בבית ישראל מותרת ליילד ולהניק אם אחרים עומדים על גבה או יוצאים ונכנסים והוא
שלא יניחנו עמה לבדו בלילה.
ב. ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו
בשכר * ולא תיילד לעובדת כוכבי' ** אלא אם כן היא ידועה למילדת שאז מותר ודוקא בשכר
ובחול.
סימן קנה - אם מותר להתרפאות מעובד כוכבים.
ובו ג' סעיפים.
א. כל מכה וחולי שיש בהם סכנה שמחללים עליהם
שבת אין מתרפאים מעובד כוכבים שאינו מומחה לרבים דחיישינן לשפיכת דמים ואפילו הוא ספק
חי ספק מת אין מתרפאים ממנו אבל אם הוא ודאי מת מתרפאים ממנו דלחיי שעה לא חיישינן
בהא ואם אמר סם פלוני יפה או רע יכול לסמוך עליו והוא שלא יקח ממנו אותו סם. אבל אם
בא לרפאותו בלחש מותר והוא שלא ידע שמזכיר שם אלילים אבל אם יודע שמזכיר שם אלילים
אסור אפילו אם יודע שודאי ימות ואם הוא אפיקורוס אפי' סתם לחש אסור שודאי מזכיר שם
אלילים.
ב. עובד כוכבים שבא לרפאות את ישראל ואמר
ליה קח ממים אלו או מאילן פלוני שהם של אלילים אסור אבל אם אמר לו קח ממים אלו או מאילן
זה ולא הזכיר לו שם אלילי' אעפ"י שאין מאותם מים ואותו אילן מצויים אלא של אלילים
מותר כיון שלא תלה הרפואה במה שהם אלילים ויש אוסרים גם בזה אפילו באומר לו הבא עלים
סתם והביא לו מעצי אשרה.
ג. בשאר איסורים מתרפאים במקום סכנה אפי'
דרך הנאתן ושלא במקום סכנה כדרך הנאתן אסור שלא כדרך הנאתן מותר חוץ מכלאי הכרם ובשר
בחלב שאסורים אפילו שלא כדרך הנאתן אלא במקום סכנה.
הגה. ועיין לעיל סימן קכ"ג י"א
דכל איסורי הנאה מדרבנן מותר להרפאות בהן אפילו חולה שאין בו סכנה ואפי' יין נסך בזמן
הזה מותר להתרפאות בו ולעשות ממנו מרחץ אע"פ שהוא כדרך הנאתן ובלבד שלא יאכל וישתה
האיסור הואיל ואין בו סכנה וכל שכן דמותר לזלף יין על גבי אש דאפי' לבריא מותר דריחא
לאו מילתא היא. מותר לשרוף שרץ או שאר דבר איסור ולאכלו לרפואה אפילו חולה שאין בו
סכנה חוץ מבעצי עבודת כוכבי' וכל חולה שמאכילין איסור צריכים שתהא הרפואה ידועה או
על פי מומחה ואין מתירין שום דבר איסור לחולה אם יוכל לעשות הרפואה בהיתר כמו באיסור
אע"פ שצריך לשהות קצת קודם שימצא ההיתר מאחר שאין סכנה בדבר.
סימן קנו - אם מותר להסתפר מעובד כוכבים.
ובו ג' סעיפים.
א. אין מסתפרין מהעובד כוכבים אלא במקום
שמצויין בני אדם או אם אותו העובד כוכבים מדמה שאותו ישראל הוא אדם חשוב.
הגה. ויש מחמירים שלא להסתפר מעובד כוכבים
אפילו במקום רבים בתער אם לא שיראה במראה ונהגו להקל כסברא ראשונה.
ב. אסור לאיש להסתכל במראה משום לא ילבש
גבר אלא אם כן משום רפואה כגון שחושש בעיניו או שמספר עצמו או אם מסתפר מן העובד כוכבים
בינו לבינו וכדי ליראות אדם חשוב מותר לראות במראה.
הגה. וי"א הא דאסור לראות במראה היינו
דוקא במקום דאין דרך לראות במראה רק נשים ואית ביה משום לא ילבש גבר אבל במקום שדרך
האנשים לראות ג"כ במראה מותר ואפי' במקום שנהגו להחמיר אם עושה לרפואה שמאיר עיניו
או שעושה להסיר הכתמים מפניו או נוצות מראשו שרי וכן נהגו ועיין לקמן סימן קפ"ב.
ג. ישראל המספר את העובד כוכבים כיון שהגיע
סמוך לבלוריתו ג' אצבעות מכל רוח שומט ידו וכן הקרחה שעושים כהני עבודת כוכבים אסור
לישראל לעשות להם.
סימן קנז - על איזה עבירות יהרג ואל יעבור.
ובו ג' סעיפים.
א. כל העבירות שבתורה חוץ מעבודת כוכבים
וגלוי עריות ושפיכת דמים אם אומרים לו לאדם שיעבור עליהם או יהרג אם הוא בצינעה יעבור
ואל יהרג ואם ירצה להחמיר על עצמו וליהרג רשאי אם העובד כוכבי' מכוין להעבירו על דת.
הגה. ואם יוכל להציל עצמו בכל אשר לו צריך
ליתן הכל ולא יעבור לא תעשה ובמקום שאמרו כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה הוא נתפס
באותו עון מכל מקום בדבר שיש חשש סכנה אין צריך להוציא ממונו על זה.
ואם הוא בפרהסיא דהיינו בפני עשרה מישראל
חייב ליהרג ולא יעבור אם העובד כוכבים מכוין להעבירו על דת אבל אם אינו מכוין אלא להנאתו
יעבור ואל יהרג ואם הוא שעת הגזירה אפילו אערקתא דמסאנא יהרג ואל יעבור. הגה. ודוקא
אם רוצים להעבירו במצות לא תעשה אבל אם גזרו גזרה שלא לקיים מצות עשה אין צריך לקיימו
ושיהרג מיהו אם השעה צריכה לכך ורוצה ליהרג ולקיימו הרשות בידו
ובעבודת כוכבים ג"ע ש"ד אפילו
בצינעה ושלא בשעת הגזרה ואפי' אין העובד כוכבים מכוין אלא להנאתו יהרג ועל יעבור.
הגה. ודוקא כשאומרים לו לעשות מעשה כגון
שאומרים לאיש לגלות ערוה או שיהרג אבל אם אונסים לאשה לבא עליה או שרוצים להשליכו על
התינוק להרגו או שהוא כבר מוקשה ורוצים לאנס אותו לערוה אין צריך ליהרג וכל איסור עבודת
כוכבים וג"ע וש"ד אע"פ שאין בו מיתה רק לאו בעלמא צריך ליהרג ולא לעבור
אבל אלאו דלפני עור לא תתן מכשול יעבור ואל יהרג ועובד כוכבים הבא על בת ישראל אינו
בכלל גילוי עריות עובדי כוכבים שאמרו לישראל תנו לנו אחד מכם ונהרגנו לא יתנו להם אחד
מהם אלא א"כ יחדוהו ואמרו תנו לנו פלוני ויש אומרים דאפילו בכה''ג אין למסרו אא"כ
חייב מיתה כשבע בן בכרי וכן נשים שאמרו להן עובדי כוכבים תנו לנו אחת מכם ונטמא אותה
יטמאו כולם ולא ימסרו נפש אחת מישראל כל מקום שנאמר יהרג ואל יעבור אם עבר ולא נהרג
אע"פ שחלל השם מכ"מ נקרא אנוס ופטור ודוקא שלא יוכל לברוח אבל אם יכול לברוח
ואינו עושה הרי הוא ככלב שב על קיאו ונקרא עובר במזיד.
ב. אסור לאדם לומר שהוא עובד כוכבי' כדי
שלא יהרגוהו אבל אם כדי שלא יכירוהו שהוא יהודי משנה מלבושו בשעת הגזר' מותר כיון שאינו
אומר שהוא עובד כוכבי'.
הגה. ואפי' לובש כלאים ואע"ג דאסור
לומר שהוא עובד כוכבים מכ"מ יוכל לומר להם לשון דמשתמע לתרי אפין והעובדי כוכבים
יבינו שהוא אומר שהוא עובד כוכבי' והוא יכוין לדבר אחר וכן אם יוכל להטעותם שהם סוברים
שהוא עובד כוכבים שרי וכן בדרך זה מי שלבו העלה טינא וחושק באשת איש אם תוכל אשתו לבא
אליו ושיסבור שבא על הערוה שרי וכל זה לא שרי רק במקום סכנה אבל שלא במקום סכנה כגון
שילבש בגדי עובד כוכבים שלא יכירוהו שהוא יהודי ויעבור מכס או כדומה לזה אסור.
ג. מי שנתחייב מיתה מותר לברוח לבית עבודת
כוכבים ולהציל את עצמו.
סימן קנח - עובדי עבודת כוכבים להצילם מהמות.
ובו ב' סעיפים.
א. עובדי עבודת כוכבים מז' עממין * שאין
בינינו וביניהם מלחמה ורועי בהמה דקה מישראל בארץ ישראל בזמן שהיו רוב השדות של ישראל
וכיוצא בהן אין מסבבים להם המיתה ואסור להצילם אם נטו למות כגון שראה א' מהם שנפל לים
אינו מעלהו אפילו אם יתן לו שכר לפיכך אין לרפאותן אפילו בשכר אם לא היכא דאיכא משום.
במה דברים אמורים בישראל בעל עבירות והעומד ברשעו ושונה בו תמיד כגון רועי בהמה דקה
שפקרו בגזל והם הולכים באולתם אבל ישראל בעל עברות שאינו עומד ברשעו תמיד אלא עושה
עבירות להנאת עצמו כגון אוכל נבילות לתיאבון מצוה להצילו ואסור לעמוד על דמו.
ב. האפיקורסים והם שעובדים לעבודת כוכבים
או העושה עבירות להכעיס אפילו אכל נבילה או לבש שעטנז להכעיס הרי זה כופר והאפיקורסים
והם שכופרים בתורה ובנבוא' מישראל היו נוהגין בזמן הבית להרגם אם יש בידו כח להרגם
בסייף בפרהסיא היה הורג ואם לאו היה בא בעלילות עד שיסבב הריגתו כיצד ראה אחד מהם שנפל
לבאר והסולם בבאר קדם ומסלקו והיה אומר הריני טרוד להוריד בני מן הגג ואחזירנו לך וכיוצא
בדברים אלו.
הגה. ועיין בחושן המשפט סימן תכ"ה מומרים
שממרים עצמם לעבודת כוכבים ומטמאים עצמם בין העובדי כוכבים לעבוד עבודת כוכבים כמותם
הרי הם כמו מומרים להכעיס והיו מורידין ולא מעלין אותם ומכ"מ אם בא לשוב לא החמירו
עליו שקשה לפרוש מהם וחיישינן שלא יחזור לסורו.
