שלחן ערוך הלכות מזוזה סימן רפה- רצד
סימן רפה - שכר מצות מזוזה. ובו ב' סעיפים.
א. מצות עשה לכתוב פ' שמע והיה אם שמוע ולקבעם
על מזוזת הפתח וצריך ליזהר בה מאד וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו ואם אינו זהיר
בה יתקצרו.
הגה. ומ"מ אם אין ידו משגת לקנות תפילין
ומזוזה יקנה תפילין ולא מזוזה דמצוה שהיא חובת הגוף עדיפא.
ב. נתינתה בטפח החיצון.
הגה. י"א כשאדם יוצא מן הבית יניח ידו
על המזוזה ויאמר ה' ישמר צאתי וכו' וכן כשיכנס אדם לבית יניח ידו על המזוזה.
סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג
סעיפים.
א. אלו המקומות שחייבים במזוזה אחד שערי
בתים ושערי חצרות מדינות ועיירות רפת בקר ולולין ואוצרות יין ושמן ובית האשה ובית השותפים
כולם חייבים.
הגה. ודוקא כשבית השותפים ישראלים אבל בית
של ישראל ועובד כוכבים פטור ממזוזה וכן חצירות או עיירות שמקצת עובדי כוכבים דרים שם
פטורין ממזוזה.
ב. בית התבן בית העצים ובית הבקר חייבים
ואם הנשים רוחצות בהם כיון שעומדות שם ערומות אין כבוד שמים להיות שם מזוזה.
הגה. ודוקא אלו אבל חדר ממש אפי' מקום שאיש
ואשה ישנים ומשמשים שם חייב במזוזה ויש מקילין ואומרים דבכל מקום שנשים שוכבות פטור
ממזוזה ונראה לי דבמקום שהדלת מבפנים וכששוכבים שם סוגרים הדלת ונמצא המזוזה מבחוץ
חייב לכולי עלמא.
ג. בהכ"נ אם יש בו דירה לשום אדם חייב
במזוז'.
הגה. ואם בית דירה בעזרה שלפני בית הכנסת
העזרה חייבת ובית הכנסת פטור.
ד. בית הכסא ובית המרחץ ובית הבורסקי ובית
הטבילה פטורים לפי שאינם עשויים לדירת כבוד.
ה. במקום שיש טינוף כגון שתינוקות מצויים
שם טוב לכסות המזוזה ובמקום טהרה טוב להיות נראית.
ו. אכסדרה והוא המקום שיש לו ג' כתלים ותקרה
אע"פ שיש לה שני פצימין ברוח רביעית פטורה מפני שהפצימין להעמיד התקרה הם עשויים
ולא משום מזוזות אבל אם יש לה מחיצה גם ברוח הרביעית אע"פ שהיא נמוכה או שעשויה
חלונות חלונות חייבת.
ז. מרפסת שהיא דרך לעלות בה לעליות ובית
שער והגנה פטורים ואם בית פתוח לאחד מאלו חייבים ויש אומרים שבית שער חייב אפילו אין
בית פתוח לו.
ח. בית שער שפתוח לבית ולחצר חייב בשתי מזוזות
אחת במקום שפתוח לבית ואחת במקום שפתוח לחצר.
ט. בית שער העומד בין הגנה לבית חייב בשתי
מזוזות אחת במקום שפתוח לבית ואחת במקום שפתוח לגנה.
י. בית המדרש פטור מהמזוזה ואם יש בו פתח
שרגיל לצאת בו לביתו חייב במזוזה באותו פתח וי"א שבית המדרש חייב במזוזה ונכון
לחוש לדבריהם אבל לא יברך עליה.
יא. סוכת החג בחג והבית שבספינה והחנויות
שבשוקים פטורים.
יב. שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו הפנימית
חייבת והחיצונה פטורה.
יג. בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור
ואם יש בו כדי לרבע ד' אמות על ד' אמות בשוה אע"פ שארכו יתר על רחבו או שהוא עגול
או בעל ה' זויות חייב.
יד. בית שאין לו תקרה פטור היה מקצתו מקורה
ומקצתו אינו מקורה אם היה הקירוי כנגד הפתח חייב במזוזה והוא שיהי' במקורה ד' על ד'.
טו. הבית אע"פ שאין לו דלתות חייב במזוזה
ויש מי שפוטר.
טז. הרבה חדרים זה לפנים מזה כולם חייבים
במזוזה.
יז. אם יש בבית הרבה פתחים פתוחים לחצר או
לרשות הרבים ונעשו כולם לכניסת ויציאת בני הבית כולם חייבים אפילו נתמעטו הדיורים שאין
רגילין עתה לצאת ולבא אלא באחד מהם.
יח. בית שיש לו פתחים הרבה אף על פי שאינו
רגיל לצאת ולבא אלא באחת מהם חייב לעשות מזוזה בכל פתח ופתח.
הגה. הואיל ונעשו לכניסה ויציאה מרתף שיש
לו פתח מן הרחוב שמכניסין בו יין בחביות גדולות ויש לו פתח קטן מן הבית שנכנסים ויוצאים
בו תמיד אם הפתח הקטן ראוי למזוזה היא חייבת והגדולה פטורה ואם אין הקטן ראוי למזוזה
הגדולה חייבת והקטן פטור.
יט. ארובה שבין בית לעליה ועולים לה בסולם
ועושים סביב הסולם היקף מחיצות פעמים למטה ברגלי הסולם ופעמים למעלה בראשו ויש בו צורת
פתח במקום שעושין אותו חייב ואם עשו למעלה וגם למטה חייב בשתים.
כ. פתח שאחורי הדלת אם יש לו פצים טפח חייב
במזוזה.
כא. פתח אחד וחלקו בעמוד בנתיים כל שיש היכר
ציר בזה ובזה לצד העמוד הרי הם כשני פתחים וצריך מזוזה לכל פתח אבל כל שאין צירים לצד
העמוד אין העמוד מחלקו לשניים שאינו אלא לנוי בעלמא.
כב. השוכר בית בחוצה לארץ והדר בפונדק בארץ
ישראל פטור ממזוזה שלשים יום והשוכר בית בארץ ישראל חייב במזוזה מיד משום ישוב ארץ
ישראל.
כג. השוכר בית מאינו יהודי חייב במזוזה.
סימן רפז - איזה פתח חייב במזוזה. ובו ב'
סעיפים.
א. אין הפתח חייב במזוזה אלא אם כן יש לו
שתי מזוזות ומשקוף.
ב. בית שיש לו מזוזה מכאן ומכאן וכיפה כמין
קשת על שתי המזוזות במקום המשקוף אם יש בגובה המזוזות י' טפחים או יותר חייב ואם אין
בו י' טפחים פטור מפני שאין לו משקוף.
הגה. וכל שכן פתח שאין לו גובה עשרה טפחים
דפטור ממזוזה המנהג נתפשט במדינות אלו דרוב עולם סומכין על מזוזה אחת שעושין על פתח
בתיהם ואינו נכון ואין להם על מה שיסמוכו לכן כל ירא שמים יתקן ביתו כדינו בכל הפתחי'
החייבים וכמו שנתבאר.
סימן רפח - במה והיאך נכתבת. ובו ט"ו
סעיפים.
א. כיצד כותבין את מזוזה כותבין שתי פרשיות
שמע והיה אם שמוע על דף אחד ביריעה אחת ועושה לה ריוח מלמטה וריוח מלמעלה כמו חצי צפורן
ובתחלתה ישייר כדי לגול אותה אחר שתכרך.
ב. צריך לכותבה בדף אחד ואם כתבה בב' או
בג' דפין כשרה.
ג. כתבה שלא על הסדר אפילו שכח מלכתוב אות
אחת פסולה ואין לה תקנה ואין צריך לומר אם הקדים פרשה לפרשה.
ד. כתבה בשני עורות אף על פי שתפרן פסולה.
ה. צריכה עיבוד לשמה לכתחלה אבל במקום שאם
ימתין לעור מעובד לשמה יתבטל מהמצוה יכתבנה על עור שאינו מעובד הנמצא ויקיים המצוה
מיד בעוד שמבקש עור מעובד לשמה.
ו. כתבה על הקלף או על הגויל כשרה לא אמרו
דוכסוסטוס אלא למצוה.
ז. דינה לענין הדיו והכתיבה והתגין של שעטנ"ז
ג"ץ כמו בספר תורה.
ח. צריכה שרטוט ואם כתב בלא שרטוט פסולה.
ט. כותב כל שיטותיה שוות שלא תהא אחת ארוכה
מחברתה ואם האריך בשיטה אחת יותר מבאותה שלפניה ובאותה שתחתיה קיצר יותר מבאותה שלפניה
ולפני פניה כשרה ובלבד שלא יעשנה כקובה או כזנב או כעיגול.
י. על הארץ יכתוב בראש השיטה אחרונה ולא
יכתוב בה יותר.
יא. נהגו לעשותה כ"ב שיטין.
יב. צריך לכתבה בימין כמו בתפילין.
יג. ריוח שבין פרשת שמע לפרשת והיה אם שמוע
מצוה לעשות פרשה סתומה ואם עשאה פתוח' כשרה לפי שאינה סמוכה לה בתורה.
יד. כורכה מסופה לראשה מאחד כלפי שמע.
טו. אסור להוסיף בה מאומה אלא שמבחוץ כותבין
שדי כנגד תיבת והיה שבפנים.
הגה. וי"א נגד הריוח שבין הפרשיות וכן
נוהגין ומניחים נקב בקנה נגד שם שדי שיהא נראה מבחוץ עוד נוהגין לכתוב מבחוץ כוז"ו
במוכס"ז כוז"ו נגד ה' אלהינו ה' ויהפוך אלה האותיות מכתיבת המזוזה כדי שיגיע
כל אות נגד האות שמתחלף בו באלפ"א בית"א אבל בפנים אין להוסיף שום דבר על
ב' פרשיות.
סימן רפט - מקום קביעותה וכיצד נקבעת וברכתה.
ובו ו' סעיפים.
א. בא לקבעה יניחנה בשפופרת של קנה או של
כל דבר ויקבענה במקומה ויברך אקב"ו לקבוע מזוזה ולא יברך בשעת כתיבתה.
ב. איזהו מקום קביעתה בתוך חלל של פתח בטפח
הסמוך לחוץ בתחלת שליש העליון גובה השער ואם קבע למעלה מזה כשרה והוא שירחיקנה מהמשקוף
טפח וצריך לקבעה על ימין הנכנס ואם קבעה משמאל פסולה.
ג. מי שחולק ביתו לשנים ובכל חלק פתח פתוח
לרשות הרבים ובמחיצה החולקת יש פתח מזה לזה במקום שעושה החור שבסף שציר הדלת סובב בו
ומעמיד שם הדלתות הוא הבית ובדרך ימין שנכנסים לו קובעים אותה.
ד. כיצד קובעה ימסמרנה במסמרים במזוזת הפתח
או יחפור בה חפירה ויקבענה בה ולא יעמיק לחפור טפח בעומק שאם עשה כן פסולה.
ה. קבעה במזוזת הפתח בעודה תלושה ואח"כ
חברה לפתח פסולה.
ו. צריכה להיות זקופה ארכה לאורך מזוזת הפתח
ויכוין שיהא שמע דהיינו סוף הגלילה לצד חוץ.
הגה. וכן נהגו אבל י"א שפסולה בזקופה
אלא צריכה להיות שכובה ארכה לרוחב מזוזת הפתח והמדקדקין יוצאין ידי שניהם ומניחים אותה
בשפוע ובאלכסון וכן ראוי לנהוג וכן נוהגין במדינות אלו ויכוין שיהא ראש המזוזה דהיינו
שמע לצד פנים ושיטה אחרונה לצד חוץ.
סימן רצ - שלא לכתוב אותה על גליון ספר תורה.
ובו סעיף אחד.
א. ספר תורה או תפילין שבלו אין עושין מהם
מזוזה ואין כותבין אותה על גליוני ספר תורה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה.
הגה. אבל מותר לתקן הס"ת עצמה עם גליונותיה
אם אי אפשר לתקנה בענין אחר והיה צריך לגונזה בלאו הכי אבל אם אפשר לתקנה בענין אחר
אע"פ שהספר תורה מגוילין ורוצה לדבק עליה קלפים לא יחתוך הגליונות לתקנה דאין
אסור לתקנה מבחוץ בקלף אע"פ שהס"ת מגוילין.
סימן רצא - מזוזה מתי נבדקת ומי חייב בה.
ובו ג' סעיפים.
א. מזוזת יחיד נבדקת פעמים בשבע שנים ושל
רבים פעמים ביובל.
ב. השוכר בית מחבירו השוכר חייב לקבוע בה
מזוזה ולתקן מקום קביעותה וכשיצא לא יטלנה בידו. ואם שכר הבית מעובד כוכבים או ששכרו
לעובד כוכבים נוטלה ויוצא.
הגה. ועובד כוכבים שבקש שיתנו לו מזוזה ורוצה
לקובעה בפתחו אסור ליתנו לו ונראה לי דמ"מ במקום דאיכא למיחש משום איבה ושירע
משום זה לישראל שרי.
ג. הכל חייבים במזוזה אפילו נשים ועבדים
ומחנכים את הקטנים לעשות מזוזה לפתחיהם.
